אור ברסלב
בית אברהם לנדא עירובין › דף מח.

בית אברהם לנדא· רבי אברהם לנדא מצ'כנוב

עירובין · דף מח.

דף מה.

תוס' ד"ה חרם כו' אבל אין לפרש דלר' יוחנן קנו שביתת עצמן ואם כן אמאי נקיט חרם שבין ב' תחומי כו' עיין במהרש"א שהקשה דמ"מ הקושיא במקומה עומדת דלינקוט בעיר אחת ומשום אסורא דקנו שביתה במקומן צריך מחיצה של ברזל כדי להכניסם לעיר ונראה לפענ"ד דהנה המג"א (בסי' ת"ב) תמה על הרי"ף והרמב"ם שפסקו להא דר' חייא. ואמאי והא מבואר בגמ' דאזלא אליבא דר"י בן נורי ואנן פסקינן כרבנן דחפצי הפקר אינם קונים שביתה ע"ש. והוא תמוה מאוד. ונראה לומר דהא הקשו תוס' דהא אפילו לרבנן אמרינן לעיל דגשמים הסמוכים לעיר דהוה כאנשי העיר ותירצו דהכא משום דמימשכי בטלה דעתם והוה כמו הפקר. אבל לר' יוחנן בן נורי דאית ליה חפצי הפקר קונים שביתה במקומן הכא קונים שביתת העיר אף ע"פ שאין דעתם עלייהו ונראה בכוונתם דלר"י בן נורי דאית ליה חפצי הפקר קונים שביתת עצמם אף שלא במתכוון ולא בעי כוונה א"כ ה"נ קונים שביתת העיר אף שאין דעתם עלייהו משא"כ לרבנן דאית להו חפצי הפקר אינם קונים שביתה מחמת דבעי כוונה א"כ בעי דווקא שיהיה דעתם עלייהו:

ולפ"ז למה דפסקינן גבי אדם כר"י לקולא וגבי כלים כרבנן לקולא. וכתבו התוס' לעיל דלא הוה כתרי קולא דסתרי אהדדי דבאדם היינו טעמא הואיל וניעור קנה ישן נמי קונה וא"כ גבי הפקר אם הוא בתוך התחום העיר נמי קונה שביתת העיר אף בלא דסתם כמו לר"י בן נורי דזה דמי לאדם הואיל ומיכווני קנה תחום העיר אף בלא כוונת נמי וא"כ א"ש דבגמ' רצה לומר דמחייך עליו מחמת שסבר כרבנן היינו לגמרי כרבנן אף באדם וא"כ אינם קונים שביתת העיר מחמת דלאו דעתייהו עלייהו אבל אנן דקיי"ל גבי אדם כר"י בן נורי וטעמא הואיל ושייך גביה כוונה לכן קנה אף בישן ובלא כוונה וא"כ קנו נמי המים של הפקר שביתת העיר אף בלא מתכוון הואיל ובכוונה קנו בלא כוונה נמי ולא דמי לחפצי הפקר דלא שייך כוונה כלל ושביתת מי יקנה ולכך לא קנו ושפיר פסקו להא דר' חייא כיון דקיי"ל כר"י גבי אדם וזה דמי ממש לאדם ומיושב דברי הראשונים לנכון: ולפ"ז מתורץ ג"כ קושיית המהרש"א דשפיר נקיט דווקא בין ב' תחומין די"ל דאף ר"ח סבר כרבנן גבי כלים וכר"י בן נורי גבי אדם א"כ דוקא אם הוא בין שני עיירות קנו תחום העיר ולא הוה כחפצי הפקר כנ"ל אבל בעיר אחד אף שהוא מחוץ לתחום מ"מ הא חפצי הפקר אינם קונים שביתה ורשאי להוליכם כרגליו וזה נכון, ומ"ש התוס' דלכך אי אפשר לפרש דלר"י קנו שביתת עצמן דא"כ אף מחיצה של ברזל לא תועיל להכניסם לעיר דהרי בתחילת העיר כלו אלפיים של מים קשיא לי דנהי דרצו התוס' לומר דלר"י לא קנו אלא שביתת עצמם היינו משום דאין דעת בני העיר עליהם משום דמימלכי אבל אם עושין מחיצה מפני העירוב שפיר קונה כל מה שבתוך תחום העיר שביתת העיר כיון דשפיר דעתם עלייהו והוה כמו גשמים שבתוך תחום הטיר דקנו שביתת העיר ושפיר מצי להכניסם לתוך העיר אם עושין מחיצה אבל בלא מחיצה אפשר דלא קנו רק שביתת עצמם משום דלאו דעת אנשי העיר עלייהו כמו לרבנן דאינם קונים שביתת העיר ולא מוכח מידי וצ"ע לכאורה:

תוכן העניינים

בית אברהם לנדא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה