אור ברסלב
בית אברהם לנדא עירובין › דף מה.

בית אברהם לנדא· רבי אברהם לנדא מצ'כנוב

עירובין · דף מה.

דף ב.

בתוס' ד"ה ביו"ט הרי הם כרגלי כל האדם פירש כאותו שזכה בהם ראשון כו'. ולכאורה יש להבין דאם כן מאי פריך רב ספרא דלמא בגשמים הסמוכים לעיר עסקינן ואנשי אותו העיר דעתם עלייהו. הא אי בגשמים הסמוכים לעיר עסקינן וטעמא משום דהוה של בני העיר א"כ מה בין גשמים שירדו מעיו"ט או שירדו ביו"ט הא בתרוויהו הוה כרגלי אנשי העיר לשיטת התוס' דרגלי כל אדם פירושו כרגלי הזוכה ראשון וא"כ הוה כרגלי אנשי העיר דחשבינן שהם שלהם מחמת דדעתם עלייהו:

ונראה לומר דדעתם עלייהו לא מהני אלא בירדו בערב יום טוב והיה דעתם עלייהו בין השמשות ולכך קנו שביתת העיר אף שלא זכו בהם ממש מ"מ מהני לענין קנית שביתה כדאיתא ביצה (דף ל"ח) בשואל כלים מחברו ומסרו לו ביו"ט דהוה כרגלי השואל מחמת דדעתיה עלי' אבל בירדו ביו"ט דלא קנו שביתה בה"ש רק דהוה כרגלי הזוכה בהם ראשון צריך זכי' גמורה דאז גריר בתר, הזוכה בהם אבל לא מהני דעתיה עליה לחוד. וראיה לזה מהא דאיתא ביצה (דף ל"ט) גבי מילא ונתן לחברו דרב ששת סבר דהוה כרגלי הממלא ומסיק דפליגי במגביה מציאה לחברו כו' ופירש רש"י דר"ש סבר דלא קנה חבירו רק המגביה קנה ולכך הוה כרגלי הממל'. וקשה דמ"ש משואל כלי מחברו ולא מסרו לו אלא ביום טוב דמ"מ הוה כרגלי השואל מחמת דדעתיה עלי' לאוקמי' ברשות שואל וא"כ ה"נ נהי דלא קנה חברו בהגבהתו מ"מ הא דעתיה ליתנו לחברו וע"מ כן מגביהו וחברו עשאו שליח למלאות כדפירש"י שם וא"כ אמאי הוה כרגלי הממלא מ"ש משואל ביו"ט דהוה כרגלי השואל אף דלא קני אותו מעיו"ט רק דעתיה עליה לחוד סגי. אלא ע"כ דביו"ט לא מהני דעתיה עליה רק צריך זכיה גמורה דביו"ט לא קני שביתה רק דנגרר אחר הזוכה בו. וא"כ צריך שיזכה בו ממש ולא מהני דעתיה עליה כנ"ל: שם גמ' אמר מר גשמים שירדו ביו"ט כו' ואמאי ליקני שביתה באוקיינוס כו'. וכתב מהרש"ל דלכ"ע פריך אף לרבנן דאית להו חפצי הפקר אינם קונים שביתה דטעמייהו דרבנן דחפצי הפקר אינם קונים שביתה היינו שביתת עצמם משום דחשבינן להמוצאן אח"כ בעלים עליהם וקנו ביהשמ"ש שביתת המוצאן ולכך לא קני שביתת עצמם וא"כ פריך שפיר וליקני שביתה באוקיינוס דנהי דלא קנו שביתת עצמם רק שביתת המוצאם א"כ באו מחוץ לתחום ע"ש במהרש"ל שזה תוכן כוונתו אבל דבריו תמוהים מאוד דא"כ הא דאמרינן לקמן גבי הני דיכרא דאתי למחוזא כו' מה דעתיך דאמר שמואל חפצי נכרי אין קונים שביתה כו' ולדברי מהרש"ל אם כן אפילו אמרינן דחפצי נכרים אין קונים שביתה דהוה כמו חפצי הפקר כמבואר לקמן א"כ קנו שביתת הזוכה בהם אח"כ ובאו מחוץ לתחום ואין להם אלא ד' אמות ודוחק לומר דחפצי נכרי עדיף דלא קנו שביתה כלל מחמת שיש להם בעלים דלאו בני שביתה נינהו ולא קנו שום שביתה אבל הפקר קנו שביתת הזוכה בהם אח"כ דזו מניין לנו. והכי מוכח ג"כ מדברי התוס' לקמן (דף מ"ח) ד"ה חרם שכתבו שם דאין לומר דלר"י בן נורי קונה שביתה במקומן ומה שצריך מחיצה של ברזל היינו כדי להכניסם לעיר לפי שמקצת המים רחוקים מן העיר יותר מאלפים. וא"כ קשה דאף לרבנן יהיה אסור להכניסם לתוך העיר מחמת עירוב המים שחוץ לאלפים ונהי דאית להו לרבנן חפצי הפקר אינם קונים שביתה היינו משום שקונים שביתת המוצאם וא"כ באו מחוץ לתחום. וגם מדברי התוס' פ' המוצא תפלין (דף צ"ז ב') ד"ה הכא בחביות דהפקר שכתבו בתירוצא בתרא דמיירי שכל אחד אינו מתכוון לזכות רק מה ששותה ע"ש. וקשה לד' מהרש"ל אכתי היאך יכול להוליכן חוץ מתחום שביתתן דמאי דלא קנו במקומן היינו משום שקנו שביתת המוצאן אח"כ לדברי מהרש"ל וא"כ יצאו מחוץ לתחום ואין להם אלא ד' אמות פעם אחת במקום הנחתן כיון דחשבינן מה שכל אחד שותה וזוכה בו קנה שביתתו אתמול אלא ודאי דלרבנן דאית להו חפצי הפקר אינם קונים שביתה לא קנה שביתה כלל בה"ש עד שעה שזוכה בו אחד ואז הוה כרגליו ולכן אם אינו רוצה לזכות בו שום אדם רק ממה ששותה כ"א רשאים הם להוליכו כמה שירצה דלא כדמשמע מדברי מהרש"ל:

תוכן העניינים

בית אברהם לנדא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה