אור ברסלב
בית אברהם לנדא חולין › דף קג.

בית אברהם לנדא· רבי אברהם לנדא מצ'כנוב

חולין · דף קג.

דף קב.

אמר אביי כגון שנטרפה עם יציאת רובו כו' ולכאורה קשה דהא פ"כ מיירי שיש כזית בשר על האבר דאי לאו הכי לא מיחייב משום טריפה וא"כ אפילו נטרפה אחרי כן אמאי לא יתחייב משום טריפה ולא שייך אין אחע"א דהא על הבשר לחודא אין משום אבר רק מצטרף לגידים ועצמות וא"כ משום אבר לא הוה אלא חצי שיעור ומשום טרפה הוא איסור שלם ושפיר חייל כמ"ש התוס' לעיל ד"ה שאין בו כזית כו' ועדיף מהתם כי דמי ממש לשבועה שחל על חצי שיעור מטעם שכתבתי לעיל דנגד איסור שבועה הוה שיעור שלם וה"נ דכוותי' ומשום בשר מן החי לא שייך דהא לאו לחתיכת בשר עומדת לכ"ע כמ"ש התוס' ואיסור טרפה קדים וצ"ל דמיירי באבר שאין בו עצמות וגידים דגם זה מיקרי אבר אליבי דכו"ע כמ"ש הרב המגיד (פ"ה מה' מ"א) וצ"ל נמי דמיירי שאין בכל האבר רק כזית דאי לאו הכי קשה לשיטת התוס' לעיל (דף צ"ו ע"ב) דעל אבר אינו מחייב רק עד שיאכלנו כולו א"כ אכתי תקשה דאמאי לא יחול איסור טרפה על אמה"ח דהא על טרפה חייב בכזית ממנו ועל אבר אינו חייב עד שיאכלנו כולו וא"כ איסור טרפה חל על חצי שיעור מאיסור אבר אלא ע"כ צ"ל דמיירי שאבר אינו גדול מכזית ולשיטת הרמב"ם (פ"ה מה' מ"א) דאיסור אבר יש אפילו על חצי אבר אתי שפיר טפי והא דמוקי אביי בשנטרפה עם יציאת רובו דוקא ולא מוקי לה באבר עם גידין ועצמות דשפיר חל טרפה אפילו לאחר מיכן דנגד איסור אבר אינו אלא חצי שיעור היינו משום דא"כ תקשה למה נקיט בטרפה הא אפילו בלא זה הוה מחייב שתים משום אמה"ח ובשר מן החי דנהי דאינה עומדת בחיי' מ"מ חייל אאיסור אמה"ח מחמת דהבשר לחוד נגד איסור אבר אינו אלא חצי שיעור. אלא ע"כ דמיירי באבר של בשר לחוד ונקיט ר"י שני החיובים על אכילה אחת ממש:

אבל קשה טובא על הא דאמרינן לקמן באכל חלב מן החי מן הטרפה דהא ע"כ מיירי לשיטת התוס' דאכל כוליא עם חלבה דאי לאו הכי לא מיחייב על חצי אבר וע"כ צ"ל דמן החלב לחודא איכא כזית וא"כ אפילו בנטרפה אח"כ אמאי לא יתחייב על החלב לחודא משום טרפה דטרפה חל על חלב כדילפינן מקרא ועל איסור אמה"ח הא נגד איסור אבר חשיב הכזית חלב רק חצי שיעור לשיטת התוס' דאיסור אבר צריך שיאכל כולו ונהי דאכתי איכא איסור בשר מן החי על חצי אבר מ"מ הא כתבו התוס' דלכו"ע איסור בשר אינו חל בחיי' וגם אין לומר כיון דמ"מ מצטרף הבשר לגידים ועצמות לילקי משום אבר לא חל עליו איסור טרפה דמדברי התוס' לעיל לא משמע הכי דהא התם נמי איכא צירוף מטרפה אחרת ואפ"ה כתבו דחייל משום דמזה לחודא אינו אלא חצי שיעור וצע"ג:

ונראה ראי' ברורה מכאן לדברי הרמב"ם שחייב על אמה"ח אפילו על חצי אבר:

שם גמ' מ"ם אתי חייל מידי דהוה אאיסור חלב כו' עיין ס' ראש יוסף שהקשה דהא נבילה אחלב הוי כולל כו' ולפי מה שכתבתי לעיל לא קשה מידי דהא טרפה אאבר הוה מוסיף דהא איתוסף איסורא נגד שחיטה ומאן דאית ליה כולל אית ליה מוסיף בודאי וא"ש:

וראיתי בס' פני ארי' הביא קושיא בשם השאגת ארי' על דברי הרמב"ם (פ"ט מה' מלכים) שכתב בבני נח איסור אמה"ח ואיסור בשר מן החי דהא לפמ"ש שם הרמב"ם דבן נח מוזהר על משהו א"כ למה לי איסור אמה"ח דהוא בשר גידין ועצמות הא בלא זה מוזהר מחמת הבשר ובשלמא בישראל נ"מ לצירוף לכזית אבל בבן נח הא במשהו מתחייב ואינני זוכר כעת מה שתירץ שם על הקושיא הנ"ל. עתה בלומדי הסוגיא הזו נראה לתרץ בפשיטות דהא איתא זבחים (דף ע"ח) הפיגול והנותר וטמא שבללן כו' והטעם משום דאחד מבטל חברו א"כ שפיר צריך לאסור אמה"ח דאי לאו הכי ה"א דיפטור אם אכל אבר שלם עם גידין ועצמות דיבטלו את הבשר בשעת לעיסה אבל השתא דאמרינן דגם הגידין ועצמות מכלל האיסור הן לא שייך ביטול כנ"ל:

שם ע"ב תוס' ד"ה חלקו מבחוץ כו' ואין נראה דא"כ מה קשיא ליה לר"ל כו' ונראה לפרש דחלקו מבחוץ פטור כו' ולכך פריך הש"ס אליבי' כו' שיתחייב בדרך אכילה כו'. ולכאורה נראה מדברי התוס' דכל קושיית הש"ס הי' משום דמסתמא הי' לעיסה כדרך אכילה רק בגרומיתא זעירתא דרך לבלעו ולעיל (דף צ"ו ע"ב) ד"ה ור"י אכילה כו' הוכיחו מכאן דצריך שיאכלנו לכולו ואי לאו הכי לא הוה מקשה מידי דאיכא לאוקמי' באכל רק כזית ע"ש וא"כ נראה דכוונת התוס' לפרש דהקושיא הוא דמסתמא אבר שלם יש יותר מן כזית שאינו יכול לבלוע כאחת ולכך צריך לאוקמי' בגרומיתא זעירתא וא"כ דברי התוס' סתרי אהדדי וצ"ע:

ומה שכתב הרמב"ם (פ"ט מה' מלכים) דבן נח מוזהר על משהו נראה דהתוס' חולקים עליו וראי' ממ"ש התוס' לעיל (דף ל"ג ע"א) שהקשה דלריש לקיש דאית ליה חצי שיעור מותר מה"ת א"כ מי איכא מידי דלישראל שרי דהא ישראל אינו מוזהר על טמאים ועופות משום אמה"ח א"כ אין חייב אלא בכזית בשר וע"ש בדברי התוס' ולדברי הרמב"ם אמאי לא מקשה כפשוטו דהא אפילו בטהורים קשה מי איכא מידי כו' דהא לישראל מותר חצי זית אבר ולנכרי אסור אלא ע"כ דהתוס' סברי דאיסורין לבני נח נמי צריך שיעור ולכך לא הקשה אלא בטמאים דנכרי מצטרף גידים ועצמות לכזית וישראל אינו מוזהר על הטמאים ועופות ואינו אסור אלא משום טומאה והוה חצי שיעור ומותר לר"ל:

תוכן העניינים

בית אברהם לנדא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה