אור ברסלב
בית אברהם לנדא חולין › דף ק:

בית אברהם לנדא· רבי אברהם לנדא מצ'כנוב

חולין · דף ק:

דף צ.

וסבר ר"י אין בגידין בנ"ט והתניא כו' ר"י מחייב שתים לכאורה קשה דמברייתא גופא הוה להקשות דע"כ ר"י סבר אין איסור חל על איסור דאי לאו הכי קשה דלחייב שלש גם משום נבילה דבטמאה אין שחיטה מועלת כדלקמן (ק"ב) וא"כ אמאי חייב משום גיד וביותר קשה לדברי מהרש"ל כאן שכתב דבטומאה חל איסור נבילה משום דבקרא איקרי נבלת בהמה טמאה ע"ש וקשה ליחייב שלש ובאמת פלוגתא היא במעילה (דף ט"ז) ולפמ"ש שם התוס' דלוי סבר דלכ"ע חייל נבילה אטומאה מטעם דחל אחלב קשה מכאן דלר"י ליחייב שלש גם משום נבילה דהא אין שחיטה מועלת גבי טומאה וצל"ע כעת:

שם גמ' אע"ג דאיסור טומאה קדים אתי איסור גיד כו' שכן איסורו נוהג כו' לכאורה קשה דאמאי ממעט ר"י נבלת עוף טמא מטומאה מחמת דאין איסורו משום נבילה דהאי אי מטמא עוף טמא א"כ שפיר חייל מחמת דחמור שכן מטמא דטומאה מיקרי חמור כמ"ש התוס' יבמות (ל"ב ב') ונראה לפמ"ש שם התוס' דאי איכא גם חומר באחרינא לא מיקרי איסור חמור וה"נ יש חומר בטומאה שכן במשהו חייב מחמת ברי' ומשום נבילה בעי כזית כדלקמן (דף ק"ב ב') והא דמיקרי גיד איסור חמור אף דר"י סבר לעיל (דף צ"ו) דגיד בעי כזית וטומאה במשהו היינו משום דבבהמה אינו חומר כלל דלא משכחת ברי' פחותה מכזית בבהמה טמאה אבל בעוף שפיר מיקרי חמור דאוכל עוף טמא חייב בכל שהוא כדלקמן דמוקי לה בקלניתא. אך קשה על מה דאמרינן לקמן דמודים חכמים בעולה ושור הנסקל דחמור מחמת איסור הנאה הא גם בגיד יש חומר דחייב בכל שהוא דהא קיי"ל דלא כר"י רק בגיד חייב בכל שהוא משום ברי' ואפשר לומר דר"י הגלילי סבר כר"י דבעי כזית בגיד ועיין בראש יוסף שהקשה לקמן דמאי בעי מאן חכמים לימא דרבי יהודא היא דלית ליה איסור חל על איסור רק בחמור ע"ש:

ונראה לתרץ דהא מגמ' מוכח היכא דאיכא גם חומר באחרינא לא מיקרי חמור וא"כ לר"י אמאי חייב בשור הנסקל ועולה מחמת חמור דהא איכא גם חומר בגיד שכן איסורו נוהג בבני נח ועיין תוס' ד"ה ור"ש פוטר שכתבו דר"ש לית ליה אף בחמור על קל וכן כתב רש"י לקמן (דף ק"א ע"ב) ולפמ"ש התוס' יבמות היכא דאיכא שום חומר באחר לא הוה חמור וכמו שמוכח מהא דאמרינן מאן לימא דטומאת הגוף כו' דלמא טומאת בשר חמור דל"ל טהרה א"כ גם ביוהכ"פ יש חומר בנבילה דאיסורו איסור עולם דחשיב חומר בפסחים (מ"ב ב') וגם נבילה בכזית וחמץ בכותבת ובלא זה קשה מאד על דברי רש"י דהיאך אפשר לאוקמי הברייתא כר"ש הא ר"ש אית ליה דגיד הנשה אסור בהנאה פסחים (דף כ"ב) ואמאי בעולה ושור הנסקל חייב שתיים דהא אין חמור כלל וגם הריטב"א תמה על רש"י דהא ר"ש סבר אין בגידין בנ"ט: עוד יש לראות דאמאי בעולה מיקרי חמור מחמת הנאה הא יש ג"כ חומר בגיד מעולה מחמת דאיתא בשאלה כדאמרינן יבמות (דף ה') דזה מיקרי קיל איסורו ואפשר דאח"כ כשבא ליד גזבר אז חל דאז ליתא בשאלה:

תוכן העניינים

בית אברהם לנדא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה