אור ברסלב
בירת מגדל עוז לד › פרק ז

בירת מגדל עוז· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין

לד · פרק ז

פרק ו

אבל הסימנים שבהם תתברר הכניעה מן הנכנע כשיראו בו. הם חמשה. אחד מהם בעת חוזק כעסו על מי שמבזה אותו בין במאמר בין במעשה. שאם ימשול ברוחו. וימחול אחר היכולת להנקם. מענוה ושפלות. יורה על ברור כניעתו. והשני כשיפגעהו פגע בממונו או יקרהו מקרה בקרוביו. אם יגביר הסבל על החרדה. וירצה בגזרת הבורא. ויצדיק את דינו. יורה על כניעתו הטובה. ושפלותו לאלהים. כמש"ה על אהרן במה שארעו במות נדב ואביהוא וידום אהרן. ואמר דוד דום לה׳ והתחולל לו. ונאמר לכן המשכיל בעת ההיא ידום. והשלישי כשיתפרסם ענינו אצל בני אדם. בטובה או ברעה. שאם ישבחוהו על טובה שעשה. יבז למשבחו עליה. ותהיה נקלה בנפשו וקטנה בעיניו מהיותה מקובלת ורצויה אצל הבורא. לקטנותה נגד מה שהוא חייב בו מכפלי הטובה ההיא. ויאמר למשבחו רב לך אחי. כי אינה נגד עונותי אלא כניצוץ מן האש בים. ואפי׳ אם תהיה נחשבת למאומה. איך אדע אם היא נצלת מפגעי ההפסד המשיגים אותה. עד שיקבלנה הבורא ממני ולא ישיבנה (אלי) [אלטונא תקח: עלי]. וישליכנה בפני. כמו שכתוב. כי תבואו לראות פני מי בקש זאת וגו׳. ואמר לא תוסיפו הביא מנחת שוא וגו׳. כל שכן אם ישבחנו בשקר שצריך להרחיק הדבר ההוא מעצמו. ויאמר למספר. די לי אחי בקצורי במה שאני חייב בו לבורא. אל תקבץ עלי עון קצורי ועון השבח. במה שלא עשיתי. כי אני יודע עונותי ופשעי. יותר ממך (ואע"פ שאמרו חציף מאן דמפרסם חטאו כשאינו ידוע. י"ל דוקא בדרך פרוט החטא. אבל דרך כלל יתכן. עם שאין מן הכתוב שהביא בח"ה ראיה כי היא ודוי לנוכח ה' בלבד) כמו שאמר דוד ע״ה כי פשעי אני אדע. ואם יזכור ברעה שעשה. יודה על נפשו בקצורו. ואל יחזר אחר אמתלאות להנקות ממנה. ולזכות עצמו. כמו שאמר יהודה צדקה ממני. ואל ישתדל להכחיש המספר. ואל יאשימנו על אשר גלה אותו אבל יאמר לו אחי. ומה שיעור מה שהשקפת עלי מרוע מעשי. אצל מה שלא ידעת ממני. אשר האריך לי הבורא סתרו בהם. ואילו היה נגלה לך רוע מעשי ועונותי. היית בורח ממני. ומפחד מעונש הבורא עליהם כמו שאמר אחד מן המשוררים. חטאי לו יריחון בם שכני. אזי ברחו ורחקו מגבולי. ואמר איוב אם כסיתי כאדם פשעי. ואם מה שספרו עליו שקר. יאמר למספר. אחי אין מן התימה מה שהצילני הבורא מעשות מה שתלית בי. אצל רוב הטובות אשר גמלני. אך התימה סתרו עלי במה שהוא יותר מגונה וגדול מאד ממה שספרת עלי. הרף אחי וחמול על זכיותיך. שלא תאבדנה ממך ולא תרגיש. כי כבר נאמר על אחד מן החסידים שזכרו אותו לרעה. וכיון שהגיעו הדבר. שלח למדבר (בכלי) [אלטונא תקח: בו כלי] מלא מזמרת ארצו. וכתב אליו הגיעני ששלחת לי מנחה מזכיותך וגמלתיך בזה. ואמר אחד מן החסידים. הרבה בני אדם יבאו יום החשבון. וכשמראים להם מעשיהם. ימצאו בספר זכיותם. זכיות שלא עשו אותם. ויאמרו לא עשינו. ויאמר להם עשה אותם אשר דבר בכם וספר בגנותכם. וכן כשיחסרו מספר זכיות המספרים בגנותם. יבקשו אותו בעת ההיא. ויאמר להם אבדו מכם בעת שדברתם בפלוני ופלוני וכן יש מהם גם כן שימצאו בספר חובותם חובות שלא עשו וכשאומרים לא עשינום. יאמר להם נוספו עליכם בעבור פלוני ופלוני שדברתם בם. כמו שנאמר והשב לשכנינו שבעתים אל חיקם. חרפתם אשר חרפוך ה׳. ועל זה הזהירנו הכתוב באמרו זכור את אשר עשה ה׳ אלהיך למרים בדרך. והרביעי כשייטיב לו האל בטובה גדולה ובחכמה יתירה ותבונה רבה. או עושר גדול. או כבוד אצל המלכות. והדומה לזה ממה שנהגו בני אדם להתפאר בהם. ולהתגאות בעבורם. ונשאר על ענין שפלותו קודם לכן. ולא הוסיף אלא ענוה ושפלות לפני האלהים וכבוד וטובה לבני אדם. כמו שאמר אברהם עת ששבחו הבורא. ואמר המכסה אני מאברהם וגו׳ ואנכי עפר ואפר. ואמר משה ונחנו מה. ואמר דוד ע״ה. ואנכי תולעת ולא איש. אז יתברר מצפונו. ותאמן כניעתו. ואמר החכם בענין הזה. אם רוח המושל תעלה עליך וגו׳. והחמישי כשהוא מוכיח את נפשו ונותן דין הבורא מעצמו. אע"פ שאין יכולת לדין על זה תתברר כניעתו לאלהים ושפלותו ושחותו. כמו שנאמר אנחנו מעלנו באלהינו וגו׳. ונאמר ויתנו ידם להוציא נשיהם. ועם המאורעים האלה והדומים להם. יתקיימו סימני הכניעה לאל יתעלה. והשפלות מן הנכנעים. ותראה אמונת לבבם בהם:

תוכן העניינים

בירת מגדל עוז

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה