בירת מגדל עוז· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין
ו · פרק ד
אך כמה סימני חכמה בברואים אשר נוכל לבחון בהם נאמר כי פנות החכמה המקוימות בברואים לרוב מיניהם ואישיהם שבע:
אחת מהנה סימן החכמה הנראה בשרשי העולם ויסודותיו כראותנו עמידת הארץ באמצע והימים סמוכים לה למעלה ממנה. והאויר סמוך והאש למעלה מכולם (ע"ל באוצר הטוב מוסד ג) על משקל ושעור. לא ישתנה ממנו דבר כל אחד מהם שוקד על מקומו המתייחד בו והמוגבל לו והים עומד והמים אסורים בתוכו. לא יעבור את גבולו. ואם יהמו עליו גליו ויסתערו רוחותיו כמ"ש ואשבור עליו חוקי ואשים בריח ודלתים ואומר עד פה תבוא ולא תוסיף ופה ישית בגאון גליך. ואמר בעמידת השמים והארץ לעולם ה׳ דברך נצב בשמים. לדור ודור אמונתך כוננת ארץ ותעמוד למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך. וכמו שזכר דוד המע"ה מהענין הזה במזמור ברכי נפשי את ה':
והפנה השנית סימן החכמה הנראית במין האדם. אשר הוא העולם הקטן אשר בו השלמת סדרי העולם. ויפיו וזיונו (מענין גבור מזויין. וכן הוא האדם באמת גבור וכלי זיינו עמו. לכל דבר הצריך לתקון ענינו ולמשול ולרדות בבעלי חיים העזים והחזקים ממנו. עם מעוט כוחו ואונו בערכם) ותמימותו ואליו רמז דוד ע"ה באמרו ה׳ אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ:
והשלישית סימן החכמה הנראית בהרכבת האדם וחבור גופו וכחות נפשו ואור השכל (שייתר) [אלטונא תקח: שייחד] אותנו בו הבורא ושם לו בו יתרון על שאר החיים שאינם מדברים והוא דומה לעולם הגדול. ונמשל אליו בשרשיו ויסודותיו. ואליו רמז איוב באמרו הלא כחלב תתיכני וכגבינה תקפיאני. עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסוככני. חיים וחסד עשית עמדי. ופקודתך שמרה רוחי (כיוצא בה אמר המשורר נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאד אשר עושיתי בסתר רוקמתי בתחתיות הארץ גלמי ראו עיניך):
והרביעית סימן החכמה הנראית במיני שאר החיים. מקטנם ההולך על ארבע לפי התחלקות צורתם. ועד גדולם מהם המעופף והשוחה (בשי"ן ימנית ר"ל הולך שחוח כבהמה וחיתו שדי. אבל הדג הוא בכלל הזוחל) והזוחל ומדותם ושמושם והנאותם ותועלתם בעולם כמו שנזכר במענה שהוכיח בו הבורא את איוב וכדי להעיר אותו. מי יכין לעורב צידו וגו' ושאר מה שספר בו ממיני החיות המדבריות והימיות:
והחמישית סימן החכמה הנראית בצמחים ובמוצאים. המוכנים לתקנת האדם ואופני תועליותיו בהם על התחלקות טבעיהם ומזגיהם וכוחותם וכבר הזכירו הקדמונים בספריהם מן הענין כפי השגתם וכמ"ש וידבר על העצים מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יוצא בקיר וגו':
והשישית סימן החכמה הנראית בחכמות ובמלאכות ובפעולות אשר הכינם הבורא ית' לאדם להשלמת תקנתו. וסבות טרוף חוקו ושאר תועלותיו הכוללות ומתבודדות ועל זה רמז הכתוב באמרו מי שת בטוחות חכמה או מי נתן לשכוי בינה ואמר כי ה׳ יתן חכמה. מפיו דעת ותבונה:
והשביעית סימן החכמה הנראית בקביעות התורה והחוקים לעבוד בהם הבורא יתעלה להגיע בהם השוקד עליהם להנאות העולם הזה מיד. ולגמול העולם הבא באחרית. כמש"ה שמעו שמוע אלי ואכלו טוב ותתענג בדשן נפשכם. ואמר הטו אזנכם ולכו אלי שמעו ותחי נפשכם וגו' ותלוים בזה עניני המנהגים אשר בהם סדר הנהגת שאר האומות ותועלותם, והם עומדים להם במקום התורה בעניני העולם בלבד וכבר נאמר כי מדרגת הטבע מן התורה כמדרגת העבד מאדוניו. כי כחות הטבע הם נוהגים בהנהגת העולם כפי מה שיאות לתורה. כמ"ש ועבדתם את ה׳ אלהיכם וברך את לחמך ואת מימיך. והסירותי מחלה מקרבך ואמר אם שמע תשמע בקול ה׳ אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה׳ רופאך ורבים כאלה ויש מי שסובר במאמר החכם חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה שכיון אל אלה השבע פינות אשר זכרנו: