אור ברסלב
בירת מגדל עוז ו › פרק ג

בירת מגדל עוז· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין

ו · פרק ג

פרק ב

אך איך אופני הבחינה בברואים. נאמר כי הבחינה בברואים היא העיון בפנות העולם ותולדותיהם המחוברים מהם ובתכונת חלקי כל מורכב ואופני תועלתו וסימני החכמה בבריאתו ובמתכונתו. דמותו ועילתו המשלימה (התכליתית) אשר לה נברא והדרת רוחניות העולם ועלוליו (פעוליו) ומעולליו (פועליו) ותקנתו התמימה שנברא בעבורה ולדעת רוחניות העולם הזה. וגשמותו ומדברו ודוממו ונחו ונעו וקפאיו וצמחיו ועליונו ותחתונו. ושהבורא יתברך הרכיבו הרכבה נכונה. וסדרו סדור מתוקן וחלק אותו חלק מבואר. ושמהו רומז אליו ומורה עליו כאשר תורה המלאכה על עושהּ והבנין על בונה. וראוי שתדע כי כל העולם מחובר מגשמיות ורוחניות. נמזגו ונתערבו. עד שקצתם מעמיד את קצתם. כנפש וכגוף בחיים. וסימני החכמה בכל זה על שלושה ענינים. האחד מהם סימנים מבוארים וגלויים. אינן נעלמים מן הכסילים. כל שכן מן המשכילים. כתנועת גלגל השמש ממעל לארץ ביום להאיר פאת הישוב. ויהנו בה הברואים כמש"ה תזרח השמש יאספון וגו' יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב מה רבו מעשיך ה׳ כולם בחכמה עשית וגו'. והשני סימנים נעלמים מן הברואים. אשר לא ידע קשרם כי אם המשכיל המבין כמות ישרים הכולל כל בשר ובו תקנת העולם. כמש"ה וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד והנה טוב מות (מאמר רז"ל עב"ר פ"י ועי"ז הוא זוכה לאור באור פני מלך חיים) ואמר החכם ושבח אני את המתים שכבר מתו מן החיים אשר המה חיים עדנה. והשלישי סימני החכמה שהם נראים מצד אחד ונעלמים מצד אחר ולא יכירם מי שבינתו מעוטה אלא לאחר שהתיישב בהם וידקדק עליהם כהשתנות עניני השנה בארבע תקופותי' והדומה לזה והחכם המבין יברור לו מן העולם דעת רוחניותיו ודקותו וישימם כסולם להבאת הראיות על בורא הכל יתעלה וידבק בעבודתו כפי גדלו ורוממותו בלבו וכפי הכרתו סימני טובותיו וחנותו אל כל מעשיו ואת אשר חננו מרוב הטובות ואת אשר נשאו מבלי מעשה שקדם לו ולא מדה יתרה התחיל בה התחייב לו בעבורם הגמול הטוב מאת האלהים. ואח"כ יברור לו מגשמי העולם מה שיש בו הנאת גופו ותקון ענינו בעולם כפי הצורך הספוק בלבד ויעזוב שאר מותרי העולם ומשכיותיו (חמודותיו) המטרידים את הלבבות מן האלהים להשתדל לעשות לאחריתו ולאשר הוא הולך אליו (אלטונא תקח: ו)לאחר מותו ויחשוב העולם וקנינו צֵידה מגעת ליום מועדו ולאחריתו ויקח ממנו מה שילך עמו בנסיעתו בלבד (והשכל) [אלטונא תקח: והסכל] בדרכי העולם ובשימוש החכמה בו יחשבהו בית עולמים מכון שבתו ומשתדל בו בכל יכולתו וישיב כל לבבו אליו וכל עמלו והוא סובר כי הוא רץ לתקנת נפשו ואיננו שוער כי עמלו ומותר קבוצו יהיה לזולתו בחייו ואחרי מותו והתעלם מענין אחריתו ומה נדמו בזה לשני אחים ירשו מאביהם אדמה שצריכה לעבדה וחלקו אותה לשנים ולא היה להם דבר זולתה והיה האחד מהם דעתן וזריז והשני הפכו. הדעתן ראה כי עסקו באדמתו בלבד ימנע אותו מעסוק בפרנסתו ומהגיע אל טרפו והשכיר לעבוד באדמת אחרים כדי שיהיה משתכר עמלו יום יום וכשהיה נפטר מן העבודה לערב היה עושה באדמתו שעה אחת בהשתדלות וחריצות וכשהיה יותר לו משכירות ימים כדי מזון יום אחד על מזונותיו או יותר היה מניח לעשות בשל אחרים בעת ההיא ועושה בשלו בתכלית השתדלותו וחריצותו ולא סר לעשות כן עד שנגמרה עבודת אדמתו כהוגן ובהגיע עת פירותיה וזמן תבואתה קבצם ואספם והתפרנס מהם בשנה השנית והיה עובד אדמתו כרצונו והולך ומוסיף בה אילנות עד שהיתה תבואתו מספקת לפרנסתו והותירה לו מה שהוסיף בו אדמה אל אדמתו. והאח הכסיל כיון שידע שעבודתו באדמתו תמנעהו מהתעסק בענין מזונותיו עזבה לגמרי והיה משתכר לבני אדם בעבודת האדמה ולוקח שכרו ומתפרנס ממנו ולא היה מותיר כלום וכשהיה נשאר בידו מזון יום א' היה משים אותו יום מנוחה ובטלה ושעשוע ולא היה חושב בענין אדמתו. והעתות אשר היה נפטר מן העבודה בימי עבודתו היה הולך בהם אל המרחץ ונשארה אדמתו שממה לא הצמיחה דבר ותעל כולה קמשונים ונהרס גדרה ונשא השטפון את אילנה כמש"ה על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב והנה עלה כולו קמשונים כסו פניו חרולים וגדר אבניו נהרסה והמשכיל כאשר יעיין במשל הזה מתבונן ממנו עניני אחריתו אשר היא ביתו באמת ויעשה לה בכל יכלתו וכשהוא עושה לעולמו יעשה לו כמי שעושה בשל אחרים כדי הצורך והספוק בלבד והכסיל עושה בשני הדברים בהפך משתדל בעניני עולמו ומתעלם מעניני אחריתו כמש"ה בבחינתו בכסיל ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר:

תוכן העניינים

בירת מגדל עוז

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה