בירת מגדל עוז· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין
ג · פרק יב
עד הנה עזרונו ה׳ להעיר את האהבה המחויבת מאתנו לאבינו שבשמים כמו שחבה יתרה נודעת לנו מאתו יתעלה כנזכר (והלואי שתהא אהבתנו אחת מאלף בערך אהבתו יתברך אלינו) והיא מושכת אחריה כמה אהבות נאמנות בריאות וטובות
א
אהבת הבריות ומקרבן לתורה
ב
ביחוד יחויב לאהוב שכניו וקרוביו ואשתו ובניו ולהנהיג אותם כשורה כל הקרוב קרוב יותר תהיה האהבה פרטית וגדולה להם כמ״ש רז״ל האוהב שכניו וקרוביו ומכבד אשתו כגופו עליו הכתוב אומר אז תקרא וה' יענה וכתוב ויביאה יצחק וגו׳ ויאהבה. ויאהב יעקב את רחל ונאמר אילת אהבים ויעלת חן וגו׳ ובבנים ונפשו קשורה בנפשו ובחברים נאמר כי אהבת נפשו אהבו. אמנם האוהב בנו שחרו מוסר:
גדולה האהבה שמקלקלת את השורה ודוחקת את הבשר היא מעורת עינים ומחרשת אזנים ואמר החכם על כל פשעים תכסה אהבה וכן נאמנים פצעי אוהב ואומר חכם אחד לא תגיע אל מה שאתה אוהב. עד שתסבול הרבה ממה שתשנא ולא תנצל ממה שתשנא עד שתסבול הרבה במה שאתה אוהב וכד הוי רחימתין עזיזא אפותיא דספסירא שכיבן ולא יקצר המצע מהשתרע לאוהב עם רע וצריך המחזיק במדה חמודה זאת להיות אהבתו נאמנה לכל אדם ואפי׳ ע״א יאהוב בבחינה שהם יצורי ה' ולא ישנא אלא מעשיהם בלבד כמ"ש רז"ל יתמו חטאים לא חוטאים. אבל יתפלל עליהם שיחזירם השי"ת בתשובה ויזכו אל הטובה. ואמרו הוי מקבל כל אדם בשמחה ובסבר פ״י. והוי מקדים בשלום כל אדם אפי׳ עם עכו"ם בשוק
ה
ובישראל חבירו מצוה עליו מן התורה לאהוב אותו כנפשו. שנאמר ואהבת לרעך כמוך. והוא יסוד כל התורה. אם עושה כן מאהבת המקום. כי אז ודאי יזהר בכל דבר הנוגע לכבודו של מקום ולאהבתו. שנקרא ג״כ זה דודי וזה רעי. ואשרי הזוכה למדה זו החביבה מהכל. בה יזכה בקלות לכל המדות הטובות. והוא אוהב נפשו באמת.
וכל אלה ענפי האהבה שאינה תלויה בדבר ואינה בטלה לעולם. הזורע אהבה. יקצור רצון ברכה וטובה רבה. בזה ובבא. ומאלה הענפים. יסתעפו עוד סעיפי אהבות רוחניות
א
אהבת החכמה והמוסר כל טוב בה לא יחסר.
ב
אהבת ימים לראות טוב. להנצל מכריתה ומקטוב
ג
אהבת השם טוב והכבוד בה זבד טוב יזבוד זבוד
ד
עוד יש אהבה טובה וחשובה. אלא שהיא שנואה שלא בזמנה. ונמנעה שלא לדחוק את השעה. כמש"ה השבעתי אתכם גו׳ אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ. אבל יש לנו לצפות תמיד לישועה קרובה: