בירת מגדל עוז· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין
ג · פרק י
אבל אות אמת לאהבת הבריות הנאמנה היא התוכחה כל המוכיח לרשע מומו ומורה לבני אדם הדרך הטוב והישר ואינו נושא פנים לגדול הוא ודאי האוהב הנאמן האהוב לשמים ולבריות. שכן בא האות והמופת גם באהבת השי״ת כנז״ל. ואין אוהב אלא המבקש טובת חברו הנאהב מאתו משא״כ המחניף אותך לייפות מעשיך בין רע ובין טוב בהראות אהבה מזויפת תדע שהוא שונאך הגמור אין גרוע הימנו. כי הוא אויב ומבקש רעתך בגוף ונפש ואינו חושק אלא לאבדך להנקם ממך או מפני שמקוה להשיג ע״י כך תועלת אחר לעצמו ולאהבת נפשו ואינו חושש לאבוד נפשך. עליו נאמר כבר מחליק על רעהו רשת פורש על פעמיו. על כן לאדם כזה תשנא תכלית שנאה. יותר מכל צר ואויב נגלה בעולם. שתוכל להשמר מרעתו. מה שלא תוכל להזהר מציד הרמאי הקרוב אליך בפיו ושבע תועבות בלבו פרש לך רשתו. אם תבטח באהבתו ואמונתו בודאי תלכד במצודתו. והוא בך יתקלס ומשחק לו בראותו מפלתך שהועילה לו ערמתו לכן הרחיקהו (מאתו) [אלטונא תקח: מאתך] ואל תדור בשכונתו אבל המוכיחך תבטח באהבתו כמ״ש טובה תוכחת מגולה גו׳:
וא״ת והרי אחז״ל כל שאין רוח הבריות נוחה הימנו אין רוח המקום נוחה הימנו. ואנו רואים שהמוכיחים האמתיים שנואים הם לבני אדם כמ״ש האי צ״מ דסנו ליה בני (מתיא) [אלטונא תקח: מתיה] משום דמוכח להו במילי דשמיא ורבה סנו ליה כולהו פומבדיהא (עמ"ש בס״ד בלח״ש פ"ד מאבות):
י"ל אין פירוש בריות כאן יצירות לשון בריאה יברא ה׳ כי א"כ גם הבהמות והחיות והשקצים ורמשים במשמע אלא פירושו כמו עגלון איש בריא שפירושו הפך החולה ור"ל שמן וטוב המזג בבריאות הגוף וכן ומאכלו בריאה. שה בריה. וכ"ה הנרצה בכאן רוח הבריות כלומר ב״א טובים וישרים בריאי המזג ששכלם בריא וחזק להבחין בין ריוח ובין היזק אך שונא תוכחת בער ולא יאהב לץ הוכח לו חכמה ומוסר אוילים בזו. וכבר ידעת כי אלה הם עלולים וחולים אומרים לרע טוב ולטוב רע למר מתוק למתוק מר פתאום יבוא כעכס אל מוסר אויל וכתוא מכמר ואני איני מחזיק אותך האהוב הקורא בצדק מאותם הכתות שונאי חיי עצמם כי שונא תוכחות ימות באין מוסר ועליהם נאמר ותוכחתי לא אביתם גם אני באידכם אשחק אבל אני חושב אותך חכם אוהב נפשך. ותקיים בי הוכח לחכם ויאהבך: