אור ברסלב
בירת מגדל עוז ברכות שמים › ט דיני הברכות ונוסחאותם ומנהג הפדיון כסדרו.

בירת מגדל עוז· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין

ברכות שמים · ט דיני הברכות ונוסחאותם ומנהג הפדיון כסדרו.

ח טעם המצוה וכוונתה:

א

בשעה שנותן הפדיון לכהן מברך עובר לעשיה ב״ב על הפדיון ושהחיינו (ע״ל אימתי אינו מברך שהחיינו):

ב

נוהגין שהאב מביא הבכור לפני הכהן ומודיעו שהוא בכור והכהן שואלו במה אתה רוצה כו׳:

ג

ואם האב אינו במקום הבן יכול לפדותו במקום שהוא שם (ואמר) [אלטונא תקח: ואומר] לכהן שי״ל בכור ורוצה לפדותו והכהן משיבו ונותן לו דמי הפדיון ומברך כמשפט והרי הוא פדוי אף על פי שאין הבן אצל הפדיון:

ד

מנהג ישראל לעשות סעודה וחושבין אותה לסעודת מצוה (וכבר נ״ל דינה בתענית):

ה

אחר המוציא פודין.

ו

האב מייתי ליה לבכור קמי כהן ומודיע ליה שהוא בכור פטר רחם אמו הישראלית:

ז

ומייתי כסף או שוה כסף חמשה סלעים ומניח לפני הכהן ואומר לכהן אשתי פלונית הישראלית ילדה לי בן זה הבכור והנני נותנו לך:

ח

הכהן שואל אותו במאי בעית טפי בבנך בכורך או בחמש סלעים דמחייבת ליתן לי בפדיון בנך בכורך זה:

ט

האב אומר בעינא בבני בכורי זה והי לך חמשה סלעים בפדיונו דמחיבנא ביה: (כשגדול פודה עצמו יאמר אני בכור פטר רחם והנני שלך (ישיב הכהן) אתה רוצה להיות שלי או לתת לי ה' סלעים שאתה חייב לי בפדיונך (ויאמר הלה) אני רוצה לפדות עצמי והא לך [אלטונא תקח: ברוך]:

י

ובהדי דיהיב האב לכהן הפדיון מברך האב בקול רם:

יא

יכוין לקיים מ"ע שבתורה ויאמר הריני מוכן לקיים מצות פדיון בכור לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה:

יב

בעוד הה׳ סלעים בידו הפשוטה לתת אומר

א בָּרוּךְ אַתָּה יהוה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָנוּ עַל פִּדְיוֹן הַבֵּן:

יג ואם הוא גדול הפודה עצמו אומר ע"פ הבכור

יד (ב) בָּרוּךְ אַתָּה יהוה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָינוּ וְקִיְמָנוּ וְהִגִיעָנוּ לַזְמַן הַזֶה:

טו

הכהן נוטל כוס יין ומברך (ג) בורא פרי הגפן:

טז

ועל ההדס (ד) בורא עצי בשמים. ואומר

יז

(ברכה זו הזכירוה כמה גדולים קדמונים. וכן הורה מהרי״ט לאומרה ורשות היא):

((ד)){אלטונא תקח: (ה) בָּרוּךְ אַתָּה יהוה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדֵשׁ עֻבָּר בִּמְעֵי אִמוֹ: וּלְאַרְבָּעִים יוֹם חָלַק אֵבָרָיו רמ״ח אֵבָרִים וְאַחַר כַּךְ נָפַח בּוֹ נְשָׁמָה. כַּכָּתוּב וַיִפַּח בְּאַפָּיו נִשְמַת רוּחַ חַיִים. עוֹר וּבָשָׂר הִלְּבִּישוֹ וּבַעֲצָמוֹת וְגִידִים סְכָכוֹ: כַּכָּתוּב עוֹר וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי. וּבַעֲצָמוֹת וְגִידִים תְּסוֹכְכֵנִי: וְצִוָה לוֹ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה דְבַשׁ וְחָלָב לְהִתְעַנֵג בּוֹ: וְזִמַן לוֹ שְׁנֵי מַלְאַכֵי הַשָרֵת לְשָׁמְרוֹ בְּתוֹךְ מְעֵי אִמוֹ כַּכָּתוּב חַיִים וָחֶסֶד עָשִיתָ עִמָדִי: אמו אומרת זֶה בְּנִי בְּכוֹרִי. שֶׁבּוֹ פָּתַח הַקָדוֹשׁ בָּרוּך הוּא דַלְתֵי בִטְנִי: אביו אומר זֶה בְּנִי בְּכוֹרִי הוּא: וַאֲנִי מוּזְהָר לִפְדוֹתוֹ שֶנֶאֱמַר וְכָל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיך תִּפְדֶה: יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי שֶׁכְּשֵׁם שֶזִכִּיתָ אֶת אָבִיו לִפְדוֹתוֹ: כֵּן תְּזַכֵּהוּ לַתּוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵשׁ בְּכוֹרֵי יִשְׂרָאֵל לְפִדְיוֹנָם:

יח ונוטל הכהן את הכסף ומוליכו בידו על ראש הבן ואומר

זֶה תַּחַת זֶה: זֶה חִלוּף זֶה: זֶה מָחוּל עַל זֶה: וְיִכָּנֵס זֶה הַבֵּן לְחַייִם לַתּוֹרָה וּלְיִרְאַת שָמַיִם. יְהִי רָצוֹן שֶכְּשֵׁם שֶׁנִכְנַס לְפִדְיוֹן כֵּן יִכָּנֵס לְתּוֹרָה וּלְחוּפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים וְנֹאמַר אָמֵן:

[%% יט] ונותן הכהן את ידו על ראש הבן ומברכו כזה:

יְשִׁימְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶׁה: יְבָרֶכְךָ וגו׳: יְיָ שׁוֹמְרֶךָ וגו': כִּי אוֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַייִם וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָךְ: יְיָ יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמוֹר אֶת נַפְשֶׁךָ:

כ

אח"כ אוכלים ושותים ושמחים יש נוהגין לברך לפני בה״מ שהשמחה במעונו וכ״כ כמה גדולי האשכנזים והורו לאמרו אפי' היה בר"ח אב:

כא

ועתה ערבה כל שמחה ונמנעו מלומר שהש"ב בסעודת פדיון:

כב

וכמשפט הזה עושין לעולם בין שנעשה הפדיון בזמנו הכל שוה:

תוכן העניינים

בירת מגדל עוז

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה