בירת מגדל עוז· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין
ברכות שמים · ד במה פודין וכמה שיעור הדמים:
א
ה״ס האמורי׳ בתורה הם ק"ך מעים שהם שלשים דרהמים (עב״א דקסע"ב בפי׳ פטום הקטורת) כסף מזוקק. זה מוסכם מהרבה פוסקים ומחברים קדמונים. והוא בנוי על יסוד חזק מוכח מהגאונים. שהפרוטה משקלה חצי שעורה כסף מזוקק. ל"ב פרוטות הם מעה כסף. ו׳ מעין לדינר. ד' דינרין לסלע הוא שקל של תורה. נמצא ה"ס משקלן אלף תתק"ך שעורות. ושקלום רבים וגדולים בזמנים שונים. ובארצות מתחלפים ומצאום משקל חמשה לויט ורביע. או שליש נמצא השקל הוא לויט בריוח. גם אני המבריך שקלתי חמישיתם ומצאתי שפ״ד שעורות שוקלים לויט בריוח והיא דעת רש״י ז״ל בפירוש התורה בכ"מ שהשקל הוא חצי אונקיא וידוע שהוא המשקל שקורין בלעז אונ"ץ. והוא שני לויט. ובדעת זה החזיקו רוב החבורים חדשים עם ישנים. ואע"פ שבעל כפתור ופרח הביא שמונה דעות חלוקות. כולם מוסיפים על משקל הלז בין רב למעט. אבל אין אחד שיאמר שהסלע הוא פחות משיעור הנ"ל. וצלולה היתה החבית. כי כבר הודה בעל דינו של רש״י אליו בכך. הלא הוא הרמב"ן ז"ל בפירושו על התורה נחלק עליו לומר שהדינר הוא כבד מזהובים של רש״י (ואמנם פי׳ הזהובים של רש"י. בע״כ צ"ל שכיוון לדינרי זהב ממש. וכמו שחשב ג"כ בתה״ש. ואין מנוס מזה) עכ״פ שם אוקיא ואונקיא ידוע לכל שא"ל באור אחר אלא לויט כפול. והנה בסוף הודה הרמב"ן ז״ל שהדין עם רש״י בזה. כי אין חכם כבעל הנסיון. אחר שבא לידו השקל של ישראל בעינו. בחן וראה האמת כדברי רש״י. וכן הגיע מטבע שקל ישראל ליד ב״כ ופרח. המדקדק ובקי בחשבונות ומצאו ג"כ מכוון לחצי אוקיא בריוח וזה עולה ג"כ יפה עם דעת הר״מ בחשבוני הדרהם עיין בס׳ הנ״ל הרי דבר ברור מאד שהפוחת אל יפחות בדמי פדיון מחמשת לויט בריוח. כסף נקי ששוייו כמו שלשה ר"ט שפעצ"י לפחות. או ששה זהובים (חב״ב) והמוסיף משובח. אבל הגורע מגונה עם היות קצת רבותינו האשכנזים עכרו וטרפו חבית החשבונות בשמרים וסיגי כסף ועברו חק יסוד מוסד הקדום הנ"ל להקל הרבה ונמשך אחריהם הרב בהג"ה שקבע ב' זהובים ריינש לשיעור ה״ס ועקבותיהם לא נודעו. בכדי טרחו תרוייהו לרישייהו בנ״ש ובח"וי לבוא עד תכונתם. ולא עלתה בידם אבד חשבון שקל וסלע וקולבון חלילה לסמוך על דברי המקילים שא"ל שורש וענף נגד כל גדולי המחברים אנשי השם מעולם בפרט אחר אשר המופת הוכיח בבירור אמיתת דברי רש"י הנשר הגדול כל בעלי כנף ואמנם הרוצה לצאת ידי חובת המצוה מן המובחר. יפדה בהר"ט לדעת המחמירים יותר נ״ל שאין לחוש. וד״ב לפי כוונתינו בחבור זה כעת:
ב
בכור שי״ל ב"ר כנ"ל שנותן י״ס:
ג
אם עבר יותר משלשים ולא פדאו. י״א שחייב להוסיף חומש והוא דבר מתמיה. מאין הרגלים כמ"ש מהרי״ק ז"ל בתשו' (סק"ל):