בירת מגדל עוז· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין
ברכות שמים · ב על מי מוטל חובת פדיון
א
האב חייב בו שנא' כל בכור בניך תפדה:
ב
ואין האשה חייב לפדות בנה:
ג
הוא לפדות ובנו לפדות וא״ל אלא ה״ס פודה את עצמו בהן:
ד
לפדות בנו ולעלות לרגל פודה בנו תחלה עש״י (סי״ח):
ה
לא פדהו אביו חייב לפדות עצמו כשיגדיל:
ו
וכי בעי לקיומי מצוה בנפשיה אין פודין שלא מדעת בין הוא האב או הבן:
ז
ובאופן זה נראה שאם קדם אחר ופדהו שלא מדעתו לא עשה כלום:
ח
לפיכך א״צ לשלם עשרה זהובים:
ט
ודבר ברור הוא מה שכבר הסכימו מאוחרי האחרונים שהאב יכול לעשות שליח לפדות בנו:
י
ולא עוד שאפי׳ אינו רוצה דבר פשוט הוא שכופין אותו ומכין אותו עד שתצא נפשו ומוציאין ממנו הפדיון בע"כ אם יש לו:
יא
ואם אין לו אם יש בכיס של צדקה נותנין כדי פדיון:
יב
וכן אם מת האב והניח נכסים ב״ד אביהן של יתומים ופודין אותו:
יג
ואם לא הניח כלום ב״ד מוציאין הפדיון מקופה של צדקה כל זה נראה ברור מאד בס"ד:
יד
היה שם ב״ד ולא קופה של צדקה עושין לו טס וחוקקין עליו שלא נפדה ותולין לו בצוארו כדי שידע לפדות עצמו כשיגדיל ותשיג ידו: