אור ברסלב
ביאור מנחם שמות האנשים › אות מ

ביאור מנחם· רבי משה מנחם מנדל אהרנסון

שמות האנשים · אות מ

אות ל

מאיר וא"צ לכתוב המכונה מייאיר דהוי קיצור השם מהשם מאיר והוי כיצחק חקין ול"ד לשם אבגלי דהתם כ"ע קרי לה אבגלי אבל נדון זה הדבר ידוע דשמו מיאיר לס"ת וקורין לו בשיבוש וניענוע מייאיר בהרגש יו"ד. וזה הוי רק בחד שמא דהיינו אם שמו לס"ח מאיר לבד ובפ"כ מייאיר אז א"צ לכתוב המכונה מייאיר אבל אם יש לו מעריסה תרי שמא דהיינו אברהם מאיר ולס"ת כ"ה אבל בפ"כ קורין לו מייאיר לבד דאז הדין ידוע דכותבין כפי הנקרא בפ"כ דאפי' אם היה שמו בפ"כ מאיר לבד דהיה צריכין לכתוב השם מאיר ולזה ה"ה אם השם הקריאה בפ"כ הוי שם קטנות וגיגוע דכותבין זה השם שרגיל בפ"כ דהיינו מייאיר וכן מבואר בתשובת נו"ב בשם הגאון מהר"ם פישלס ז"ל בשם מאיר יהודה המכונה מייאיר ליב והובא בט"ג בליקוטי שמות אות ד' סק"ה ובזה סרה קושית הט"ג כאן על הנו"ב.

מוני וזה אם קורין המ"ם בחולם כותבין בוא"ו מוני. אבל במדינתינו דקורין המ"ם קרוב לקמן כותבין באלף מאניא וגם מרגיש היו"ד אחר הנו"ן וכותבין גם אלף בסוף כמו עטיא פעסיא חסיא וכמו זוסיא. ואם נקרא בפ"כ מני בפתח המ"ם שפיר יש לכתוב בלי אלף אחר המ"ם וגם בלי אלף בסוף. ואין כותבין מוני בוא"ו אם קורין המ"ם בפתח ואם כתב מאני באלף במקום שקורין המ"ם בפתח לית לן בה דמ"מ שפיר קורין בפתח אלא שהאלף מיותר ואין לפסול בשביל אלף יתיר כמבואר לעיל בשם ואלף ט"ג סק"ג:

מיכאל וכינו שלו מיכל וא"צ לכתוב המכונה מיכל ואיירי באתרא דלא שכיח מיכל לשם יחיאל כלל אלא הוי כינו רק לשם מיכאל אבל בזמנינו דשכיח מאוד דשם מיכל הוי כינו ליחיאל לכן סובר הרמש"א דגם בדיעבד פסול אם לא הזכיר לשם מיכאל הכינו מיכל דיטעו דשם מיכל זה הוי שם קודש יחיאל ויאמרו דאין זה המגרש. אך הט"ג מצדד מאוד להכשיר בדיעבד אם נכתב רק שם מיכאל. אבל לכתחלה בעינן דווקא לכתוב שם מיכל ג"כ דלא יהא חשש לע"ז הואיל דשם מיכל הוי שכיח לשם יחיאל וממילא אם שמו לס"ת יחיאל בעינן להזכיר בגט יחיאל המכונה מיכל הואיל דשם מיכל הוי כינוי לשם מיכאל ג"כ ויאמרו דאין זה המגרש מיכל גירש אלא איש אחר אשר שמו יחיאל הוא גירש וזה האיש שמו הקודש מיכאל ולא יחיאל ולא הוי ידים מוכיחות דזה האיש מיכל גירש וקיי"ל בגט דבעינן ידים מוכיחות כדכתב הע"ג לקמן סקי"ג סברא זו. וממילא אם שמו לס"ת יחיאל ובפ"כ נקרא איכל בעינן ג"כ לכתוב בגט יחיאל המכונה אוכל הואיל דלשם הקודש יחיאל יש כינו אחר ג"כ מיכל ויש חשש לע"ז מה"ט כדכתיבנא:

יומון בחד יו"ד ובוא"ו לאחר המ"ם הב' כדי לתקן הקריאה כתנא תוספאה ב"ש ממל בלי יו"ד אחר המ"ם שניה:

מנחם המכונה מענדיל בלי יו"ד אחר הדל"ת:

מנחם המכונה מאניש ויש דיעות אם לכתוב ביו"ד כי מהר"ש חיות סובר דסתמא בלי יו"ד ובאלף אחר המ"ם ובלי וא"ו אחר הנו"ן וכ"כ המרש"א מאנש בלי יו"ד ובלי וא"ו אבל אם חותם א"ע ביו"ד מאניש כותבין ביו"ד אבל הס"מ כתב סתמא ביו"ד מאניש וכ"כ הב"ש אם לא שחותם א"ע בלי יו"ד אך העיקר תליא במובטא אם דוחקין היו"ד דהיינו הנו"ן בחיריק אז כותבין ביו"ד או בחתימה אבל עכ"פ לכ"ע כותבין מאנש באלף דהברת המ"ם הוי בקמץ להורות על נקודת הקמץ ט"ג סקי"א:

מנחם דמתקרי מן בס"ש בשם מהרי"ב כיון דמן הוי כינו למנשה למנוח למנוש א"כ כי כתב בגט מנחם לבד לא מוכיח מי הוא ולא הוי ידים מוכיחות וקיי"ל דבעינן ידי' מוכיחות בגט הלכך יש לכתוב מנחם המכונה מן ויותר טוב לכתוב מנחם דמתקרי מן כיון דהוא תיבה הכתובה בתורה שנאמר ויקראו שמו מן ט"כ לא סגי במנחם לחוד. ואח"כ תברא לגזוזי' ודעתו לכתוב המכונה מן ובס"ש כתב עליו הואיל דעיקר שמו מנחם הוי מן בודאי קיצור השם א"כ נראה לכתוב יותר דמתקרי מן והט"ג האריך בזה ודעתו לכתוב המכונה מן דאע"ג דנגזר משם הקודש מ"מ השתא אין זה שם הקודש אלא שם לע"ז ואינו רק כינו לבד וכותבין מן בלי אלף הואיל דקורין בפתח מן ואם כתב מאן באלף לזה שקורין בפתח יש להכשיר בדיעבד אם נתגרשה דמשום יתיר אלף אין לפסול כיון דהאלף בא לפעמי' בנקודת פתח כמו שם חאניכה ובשם ואלק לעיל אך זה האיש אשר נקרא בפתח מן וחותם א"ע ג"כ בלי אלף יש חשש גם בדיעבד ואם קורין לו בפ"כ מאן בקמץ ונכתב מן בלי אלף בזה צ"ע ג"כ להכשיר דאפ"ל לחלק ממ"ש הב"ש סי' קכ"ט בשם הלבוש בשם הילל דבורה דמלא וחסר אינו מזיק. ט"ג ס"ק.

מנחם המכונה מאניס אם קורין לו המ"ם בקמץ כותבין באלף אחר המ"ם וה"ה שם מאן ג"כ באלף אם קורין בקמץ המ"ם.

מנחם המכונה מניס. וזה אם קורין המ"ם בפתח כותבין בלי אלף וביו"ד אחר הנו"ן ואם חותם א"ע באלף אזלינן אחר החתימה

מענקי בעי"ן וביו"ד ואם קורין הקוף בקמץ כותבין מענקא כאלף משא"כ כשקורין הקוף בחיריק כותבין ביו"ד ט"ג סקי"ג:

מערקל בעי"ן אם קורין בסגול משא"כ אם קורין המ"ם בפתח כותבין בלי עי"ן אלא מרקל וכן הוא לפי הברת מדינתינו המ"ם בפתח כותבין מרקל ולענין היו"ד בשמות אילו אחר הקוף תליא אם דוחקין הקוף בחיריק כותבין ביו"ד ואיל"ה כותבין בלי יו"ד מרקל וה"ה אינך הנ"ל ע"ג סקט"ו:

מודיל בוא"ו אתר המ"ם כפי הברת מדינתינו דקורין המ"ם בחולם ואם קורין המ"ם בקמץ כותבין באלף אחר המ"ם מאדל בלי יו"ד ואם דוחקין הדלי"ת בחיריק כותבין ביו"ד אחר הדלי"ת והוא כינו למרדכי:

מאטל באלף אם קורין המ"ם בקמץ והוא ג"כ כינו למרדכי ועל הרוב אין דוחקין הטי"ת בחיריק לכן כותבין בלי יו"ד אחר הטי"ת מאטיא אם קורין המ"ם בקמ"ץ וכותבין ביו"ד לאחר הטי"ת ובאלף כמו עטיא פעסיא וכמו זושיא דהוי באלף אחר היו"ד ודוגשין היו"ד לכן כותבין ביו"ד וזה ג"כ כינוי למרדכי ולא לשם מתתי' ואם קורין המ"ם בפתח תליא אם ידוע דשמו מרדכי כותבין מרדכי המכונה מעיא בטי"ת וא"צ אלף אחר המ"ם אבל לא שכיח שיהא כינו למרדכי המ"ם בפתח אלא הוא כינו למתתי' ואם רוצה לכותבו יש לכתוב בתי"ו מתיה וכ"ה בסוף ט"ג סקי"ח:

משה המכונה מאזיש או מאזיס ובלשון אשכנז קורין לכל משה מוזיש וא"כ אם גם היה דים קורין לו בפ"כ מוזיס ולס"ת משה א"צ לכתוב הכינו מוזיש דהנקודות שווין אבל אם נקרא המ"ם בפתח נראה דיש לכתוב הכינו מזיס וא"צ אלף אחר המ"ם ואם כתב אלף אחר המ"ם לא הפסיד כי האלף יתיר אינו מזיק כי מורה לפעמים ג"כ על נקודת פתח ולענין אם לכתוב מאזיס בסמך או בשין נראה דמן הסתם יש לכתוב מזיס בסמך אם לא דחותם א"ע בשין יש לילך אחר החתימה וכן לענין אם לכתוב בגט באלף אחר המ"ם אם חותם א"ע באלף אחר המ"ם מאזיס כותבין באלף ואיל"ה כותבין בלי אלף אחר המ"ם ואם קורין המ"ם בהרגיש ב' יודין כותבין ב' יודין מייזיס ובסמך ט"ג סקכ"ד:

משלם חסר וא"ו לאחר השי"ן וכ"מ במקרא חסר. ול"ד לשם דבורה דמ"מ מנינו רובא בוא"ו משא"כ בשם משלם לא מצינו כלל מלא אבל אם חותם א"ע מלא וא"ו יש חילוק בזה אם אומר דמה דחותם א"ע מלא עושה זאת בכיון ואומר דיש לו קבלה מאבותיו לחתום מלא דמשפחתו הי' שמם מלא אזלינן אחר חתימתו וכותבין בגט משולם מלא אבל אם אין לו טעם לחתימתו אלא מנערותו רגיל לחתום א"ע מלא לא אזלינן אחר חתימתו וכותבין חסר דאע"ג דבסמ' אזלינן בכ"מ אחר חתימ' שלו זה דוקא דשמו אינו מבואר היפך במקרא או דשמו ליתא במקרא כלל אבל כאן דשמו משלם מבואר במקרא חסר לא מהני חתימתו בלי טעם לכתוב בגט כחתימתו אך בדיעבד בכה"ג דנכתב בגט מלא כחתימתו הפשיטה מנערותו משולם מלא בזה יש להכשיר בדיעבד אם נתגרשה כדעת רמ"א בסי' קכ"ט. ועיי' מזה לעיל בשם יהודה באלף בדיעבד ואם שמו בפ"כ שולם ולס"ת משולם כותבין משלם דמתקרי שולם דהוי שולם שם בפ"ע כמו אלחנן חנן וכותבין שולם מלא וא"ו אחר השי"ן כי היכי דלא ליתי למטעי דשמו שילם בחיריק השי"ן והלמ"ד בצירי ט"ג סקכ"ה וכ"ו:

מתתיהו איתא פלוגתא אם כותבין וא"ו בסוף והב"ש הביא דעתו רש"ל דס"ל לכתוב ב' גיטין אבל המעיין ביש"ש אעפ"י דהביא בתחלה בשם מהרז"ך ליתן ב' גיטין מ"מ אח"ז הביא התה"ד דסגי בגט אחד לבד בשם מתתיה הנקרא בפ"כ דהוא הכינו הכשר לכ"ע ונוסחא מוטעת אזדמנא להב"ש בדברי רש"ל וכן מסיק הנ"ש וכ"כ בס"ש בשם דמשא"ה וכ"ה בס"ג של ר' נטש מלובלין שכתב כן הלכה למעשה וכן הוא בס"ש בשם חר"י קאלדרין ז"ל ואם עולה לס"ת מתתיהו ובפ"כ מתתיה ג"כ סגי בגט אחד לכתוב מתתיהו דמתקרי מתתיה. וזה דווקא אם אומר דיש לו קבלה דשמו מעריסה מתתיהו לכן הוי מתתיהו עיקר אבל אם אין לו קבלה ע"ז י"ל דהשם שנקרא בפ"כ הוא עיקר ומקריאת החזנים אין ראיה וא"כ צריך לכתוב מתתיה דמתקרי מתתיה. ומכ"ש אם חותם א"ע ג"כ מתתיה דהוי זה השם עיקר כמבואר זה לעיל בשם גדלי' אבל אם עולה לס"ת מתתיה וכן הוא נקרא בפ"כ אלא שחותם א"ע מתתיהו בזה צ"ע דעל החתימה אין כותבין דמתקרי כדעת הט"ז לעיל וסגי בגט אחד בשם מתתיה או לכתוב בגט עוד בשם מתתיהו. ואין לכתוב מתתיהו דמתקרי מתתיה דעושה לטפל עיקר אעפ"י דשניהם כתובים בגט מ"מ אין לעשות כן לכתחלה ט"ג ס"ק כ"ח ואם חותם א"ע ברשימה על היו"ד עיי' בט"ג אות א' בס"ק ל"א בשם אליהו כתב מה דס"ל להב"ש דאין דרך לעשות רשימה על ב' אותיות עז"כ דזה דווקא בשם גדלי' דבלא"ה דעת רש"ל ומהרי"ב וז"מ לכתוב מן הסתם גדלי' ובכה"ג דעושה רושם הדעת יותר נוטה דשמו גדלי' בלא וא"ו מחמת הסברא דאין דרך לעשות רשימה על ב' אותיות וזה מסייע דשמו נקרא אחר מי שנקרא במקרא בלא וא"ו אבל בשם אליהו דלכל הדיעות יש לכתוב בסתמא אליהו בוא"ו א"כ הך סברא דאין דרך לעשות רשימה על ב' אותיות בזה אין מכריע את הרוב שנקרא אליהו על שם אליהו הנביא ומסתמא גם זה האיש הוסב שמו עליו וכדעת הס"מ בעושה כן לכבוד השם כדאמרו חז"ל למחר זה פורע חובו ושטרו מוטל באשפה אבל דעתו דשמו אליהו בוא"ו רק אם חותם א"ע אליה בה"א ורשימה בזה אין סומכין לומר דעושה כן לכבוד השם ושמו אליהו דהא חזינן דלא חס על כבוד השם דאם בא לחוס הי' סותם א"ע אלי' בלי ה' ורשימה. אבל אם חותם א"ע באמת בלי ה' אלא אלי' ורשימה בזה שאנו צריכין לסתור תיבת אליהו שמסתמא כל זרע יעקב יכבדהו ברשימה ליקרא על שמו ובזה אין לסחור מכח החתימה ברשימה רק אם חותם א"ע בפירוש אליה ורשימה ע"ג וכן הביא הס"ג למהר"א שרענצלס ז"ל בלא גמר החתימה אלי' רק עושה רשימה הסכים דעתו לכתוב אליהו מלא ולא ס"ל הך סברא דאין דרך לעשות רשימה על ב' אותיות וגם מצרף דזה המגרש אומר דעולה לתורה בשם אליהו וגם הביא שו"ת שבות יעקב ח"א ס' קכ"א שכתב בפשיטות לכתוב אליהו מלא בסתמא אף אם חותם ברשימה על היו"ד דעושין כן לכבוד השם שלא לכתוב את השם י"ה בשטרות וכן עשה הלכה למעשה במושב זקנים לפני גאון הדור מוה' דוד אופנהיים ז"ל וכן מצא בכמה ס"ג מגדולים לכתוב אליהו מלא בסתמא וכן הביא תשובת הגאון מוה' יהושע ז"ל בעל מג"ש באם חותם ואינו גומר החתימה אלא עושה רשימה על היו"ד וכתב בפשיטות דיש לכתוב אליהו הואיל דאין הקריאה לס"ת סותר החתימה דכוונתו ברשימה דאינו רוצה לכתוב השם בשערות רק אם אומר בפירוש דכוונתו בחתימה על אליה לחוד אז כותבין אליה אבל בסתמא אמרינן דהרשימה קאי על ב' אותיות וכן הסכים הגאון מהר"א ז"ל והאריך הט"ג בזה ומינה אנו יכולין ללמוד בשם מתתיהו אם חותם א"ע מתיתי' ברשימה אמרינ' דודאי כוונתו דשמו מתתיהו בוא"ו על שם מתתיהו דחנוכה דשמו הי' מתתיהו ובודאי הבנים נקראו על שמו כמו דאמרינן בשם אליהו ול"ד לשם גדלי' דיש סברא דהואיל ונהרג לא מסקי בשמו. וגם מצינו שם הנביא אחר צפני' בן כושי בן גדליה. והוא הי' אדם חשוב כדאשכחן כל שנזכר שם אביו בידוע שגם אבותיו היו צדיקים כמבואר במגלה דף ט"ז. וא"כ בשם גדליה י"ל דהוסב שמו גדליה בלי וא"ו אבל בשם אליהו בודאי הוסב שמו על שם אליהו הנביא לכן ממילא מהאי טעמא בשם מתתיהו הדין דאם עולה לתורה מתיהו וחותם א"ע ברשימה על היו"ד יש לכתוב מתתיהו לחוד או מתתיהו דמתקרי מתתיה כפי הנקרא בפ"כ מתתיה או מתת. ואני הצעיר בדעת ובאפס מזימה לא זכיתי לעמוד בסוד קדושים ועפר אני תחת כפות רגלי הקדושים הגדולים זלה"ה ואנכי לא ידעתי מה כל הרעש הזה אם הסברא שדרך לעשות רשימה על ב' אותיות היא מוכרחת אם לא הא משנה מפורשת הוא במס' מעשר שני פ"ד משנה י"א ר' יוסי אומר כולם שמות בני אדם הם ופי' הרע"ב אותיות של ראשי שמות. קוף קהת ד' דניאל. ט' טובוי'. ת' תרח. הרי מבואר דגם למעט מקרבן או ממעשר אמרינן דרשימה היתה על שמות בני אדם דכתוב קוף על שמו קהת או ד' דניאל וחזינן דכן דרך לעשות רשימה על כמה אותיות ג"כ ואמאי לא אמרינן הואיל דהסברא הפשוטה דודאי שמו מעריסה אליהו על שם אליהו הנביא דכן דרך כל איש לברך שם בנו רק דמספקינן מחמת דילמא הוחזק חתימתו אליה לחוד ע"ז יש ראי' מוכחת דכן דרך לעשות רשימה על ב' אותיות דהא חזינן דגם הכלי לא הוי הקדש וגם הפירות הם חולין לדברי ר' יוסי ואפי' לפסק הלכה דלא קיי"ל כר"י היינו דווקא בהא דס"ל גם אם כתב בפירוש על הכלי קרבן או תרומה כל התיבה שלימה נמי חייש ר"י לשמא פינה בהא פליגי רבנן שפיר דאם איתא דפינה מגרר גרר אבל אם לא כתב אלא ר"ת אמרינן דלאו קרבן ותרומה ומעשר הם אלא הכל חולין גם לרבנן דאמרינן דכתוב שמו עליו וחזינן דהרשימה דקוף ודל"ת שהי' הר"ת מרבה כמה אותיות של אדם הואיל דכן דרך של בני אדם לעשות בחתימתו לכתוב ר"ת ולהיות הרשימה מרבה כל השם שלו לכן הם הוי הכל חולין א"כ בנ"ד נמי נימא דכוונתו בחתימתו ברשימה על ב' אותיות על שם אליהו הנביא ולא הוחזק לעצמו שם אליה חסר ולא גרע רשימה על היו"ד מרשימה קוף ודל"ת. וכן יש הערה ממס' שבת פ' הבונה משנה ה' כתב אות אחת נוטריקין ר' יהושע ב"ב מחייב וחכמים פוטרין ע"כ לא פליגי חכמים דמ"מ לא כתב ב' אותיות אע"ג דודאי הרשימה קאי על ב' אותיות מ"מ הא לא כתב בידו אותן ב' אותיות הרי מבואר דדעת של אדם בכתיבתו הרשימה על ב' אותיות קא מכוון ולזה ס"ל לר' יהושע ב"ב דחייב דהכל מבינים מאותה האות תיבה שלימה כפירוש הרע"ב הרי מבואר דכן דרך כל אדם בחתימתו ברשימה על ב' אותיות קא מכוון והוי תיבה שלימה ולזה ס"ל לריב"ב דחייב חטאת מחמת הסברא דודאי דעתו הי' על ב' אותיות. ולכן נלע"ד דעיקר כדעת הגאונים ז"ל דסוברים דיש לכתוב אליהו או מתתיהו מלא אם חתימתו הי' ברשימה ועליתו לס"ת ג"כ אליהו ומתתיהו כמ"ש. וכן מבואר בש"ס ב"ב דקס"ז במאי דקא' שם ר' אושיע' חתם ע' ור"ח חתם סמ"ך ע"ש. ואם שגיתי בזה ה' הטוב יכפר לי כי תורה הוא וללמוד אני צריך:

מתת היינו אם נקרא בפ"כ מתת ולס"ת מתתיהו אם ידוע דשמו מעריסה מתתיהו כותבין מתתיהו דמתקרי מתת דהוי שם מתת שם בפ"ע כמו אלחנן חנן אבל בא"י שמו מעריסה כותבין ב' גיטין באחד מתתיה דמתקרי מתת וזה הגט יתנו בתחלה. ואח"ז יכתבו בהגט השני מתתיהו דמתקרי מתת וכותבין מתת בתי"ו ולא בטי"ת אעפ"י אם חותם א"ע בטי"ת אין להשגיח על חתימתו בטעות דהוא ע"ה דעיקר השם נגזר משם מתתיה ט"ג ס"ק הנ"ל:

מתיה היינו אם שמו מתיתיה ובפ"כ מתיה לכתחלה כותבין בתי"ו וה"א ודוקא אם אנו מסופקין שמא הוי כינו למתיתיה אבל אם ידוע דאין לו שם הקודש אחר אלא זה השם מתיא כותבין באלף בסוף ואפי' אם נקרא בתי"ו דגושה יש לכתוב באלף. דמסתמא הוסב שמו על שם ר' מתיא בן חרש המובא בתלמוד ואם יש ספק אם הוא כינו למרדכי או למתתיה יש ליתן ב' גיטין בראשונה יתנו בשם מתיה בה"א ואח"ז יתן הגט בשם מטיא בטי"ת ואלף דאפשר הוי שם הגיגוע משם מרדכי. ובדיעבד בגט זה בשם מתיה סגי לבד בעת הדחק אבל בגט של שם מטיא לחוד צ"ע גם בדיעבד דאפי' דהוי כינו למתתיה או דהוי שם בפ"ע דאז הי' הדין לכתוב בתי"ו ולא שכיח שיהא כינו למרדכי וא"כ אף אם יכתוב בטי"ת ואל"ף יהי' שינו השם ומ"מ במ"ע יש להכשיר דמ"מ יש ספק דילמא נגזר משם מרדכי ואפ"ת דהוי כינו משם מתתיה הואיל דקורין בתי"ו דגושה הוי כחניכא שהכל קורין ואין לחוש דיחקרו אחר שם הקודש שלו דמסתמא אין עולה לס"ת בשם מתתיה לכן יש להקל במקום עגון ט"ג ס"ק הנ"ל:

מתתיה בה"א בסוף אכן אם רגיל לחתום א"ע באלף לכבוד השם כותבין באלף מתתיא אך כשא"י חתימתו מקיל מהריב"ל אם נכתב באלף בעת הדחק. ואם בנקל ליתן גט שני בה' עדיף טפי ולא חיישינן בזה לזילותא דב"ד ואם אירע זה באבי המגרש יש להקל ג"כ בעת הדחק בדיעבד ט"ג ס"ק הנ"ל:

מורדוש כינוי למרדכי וא"צ לכתוב הכינו כ"כ הב"ש בשם ס"מ ועז"כ הט"ג דבס"ג של מהר"א שרענצילס ז"ל כתב דיש לכתוב הכינו מורדוש ויש לכתוב בוי"ו וכ"כ דהמרא"ש השיב ג"כ דיש לכתוב הכינו מורדוש דלא יסברו דאחר הוא דאין לו אלא שם העצם מרדכי לחוד וכן הסכים דיש לכתוב בוי"ו וע"ז כ' הט"ג אם לכתוב בוא"ו זה הי' בזמנים הקודמים דכולן נקראו בחולם משא"כ השתא דאין נמצא כלל דנקרא מורדוש בחולם רק הכל קורין מארדיש בקמץ ובזמנינו מי שנקרא מארדיש בקמץ כן כותבים בשטרות תמיד והכותב מורדוש בוא"ו הוי מן המתמהם לכן יש לכתוב מארדיש באלף ולא בוא"ו אחר המ"ם וכן הי' חתימת הגאון המפורסם ר' מארדוש ז"ל מפריצק על המהר"ם שיף וכן הי' במוסכם כל הגדולים ז"ל על סופרו שכתבו שמו כן הלכך אין לשנות במדינתינו לכתוב מורדוש בוא"ו ואף אם חותם א"ע בוא"ו אם הוא ע"ה וחותם כן מעצמו אם נקרא בפ"כ בקמץ אין משגיחין בחתימתו דטועה הוא ובמקום דיש מקצת דקורין בקמץ ומקצתן דקורין בחולם עדיף דלא לכתוב כלל הכינו אלא לסמוך על עיקר השם מרדכי לחוד ואין לכתוב בזה ב' גיטין אבל במדינתינו אין ספק כלל דקורין כולן בקמץ אעפ"י אם נקרא בקמץ לא הי' צריך אלף מ"מ הואיל דמארדיש הוי שם חול יבוא לטעות לקרות המ"ם בפתח וכותבין באלף לברר הקריאה ובלא"ה משום יתיר אלף אין לפסול כמבואר בשם חאנוכה וגם יש לכתוב בוא"ו אחר הדל"ת ולא ביו"ד דנקרא הדלת במלאפום ואם לא כתב וא"ו ג"כ כשר רק לכתחלה יש לכתוב מארדוש בוא"ו אחר הדלת אבל יו"ד אין לכתוב דאין דרך לדחוק הדל"ת בחירוק אבל כשקורין מארדו בחיריק עדיף לכתוב ביו"ד מלכתוב מארדו בוא"ו ט"ג סק"ל:

מנואל ומסתמא נגזר משם עמנואל לכן אם ידוע דשמו מעריסה עמנואל אלא שנתגדל בין הלעזי"ם חותם א"ע מניאל. ואיכא דקרי לי' עמנואל. כותבין עמנואל לבד ואין משגיחין בחתימתו אבל אם כ"ע קרי לי' מנואל כותבין עמנואל דמתקרי מנואל אבל אם א"י שמו מעריסה ובפ"כ נקרא אלא מנואל כותבין מנואל דהוי חניכא שהכל קורין דכשר לכתחלה ט"ג סקל"ה:

תוכן העניינים

ביאור מנחם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה