ביאור מנחם· רבי משה מנחם מנדל אהרנסון
שמות האנשים · אות ל
לוי וא"צ לכתוב המכונה לויא דהוא קיצר השם מלוי ויש שנקראים ליוא או לווא ובזה יש כמה דעות איך לכתוב והעלה דלפי הברת מדינתינו שנקרא בפ"כ בדגש היטב כותבין בבית ליב ואם כתבו בוא"ו אחת או שני ווי"ן אפי' בדיעבד אין להכשיר ואם חותם א"ע בוי"ו וידוע לו מאבותיו דשמו כן וכמו דחתם א"ע הגאון גור אריה ז"ל נראה דמ"מ אין לעשות החתימה עיקר כיון דנקרא בפ"כ בדגש ואין בארצינו מי שנקרא ברפה וגם אין לכתוב המכונה או דמתקרי על חתימתו אלא כותבין ליב לבד ודי בכך דהוי חניכא שהכל קורין. וזה הוי אם שמו ליב אבל אם נקרא בפ"כ ליוון שאנחנו יודעים בבירור דלא נקרא מעולם כלל בשם ליב אזי יש לכתוב כמו שקורין אותו מעולם. וכ"כ הרמ"א דיש לילך בכיניהם אחר לשון בני אדם שמדברים באותו העיר שכותבים הגט. גם בז"מ כתב בשם ליוון דאין קפידא לכתוב כמו שנקרא בפ"כ ט"ג סק"ג:
לעבא דלפום ריהטא יש לכתוב בעי"ן. הואיל דקורין הלמ"ד בסגול אך לענין דיעבד אם כתב ליבא ביו"ד צ"ע די"ל הואיל דקורין בסגול היה ראוי לכתוב בעי"ן וגם י"ל הואיל דעיקר הנחת השם הוי על שם ארי' בעינן לכתוב ביוד ליב ומכ"ש אם זה הוי כינו לאריה. ואם הוי כינו זה לאליקים או למשה הסברא נוטה לכתוב בעי"ן אם קורין בסגול. אך במדינתינו הכל קורין הלמד בצירי אז יש לכתוב ליב ביו"ד וה"ה אם נקרא הלמד בצירא ובדגש הבית בקמץ ליבא כותבין ביו"ד ויש שנקראים הלמד בפתח לבא אז אין כותבין יו"ד אחר הלמ"ד וגם אין כותבין אלף אחר הלמד. ואם כתב אלף לאבא אינו מזיק וכל אילו השמות לבא או ליבא הוי הכל אם קורין בפניו ואינו מקפיד כמבואר לעיל בשם ועלקל ט"ג סק"ד:
ליבאקינד א' אחר הבי"ת וזה באם נקרא הבי"ת בקמ"ץ ומ"מ כותבין בחד תיבה ואם אין נקרא הבית בקמ"ץ אין כותבין אלף אלא כותבין ליב קינד בלי אלף ובזה בודאי בחד תיבה ע"ג סק"ה:
ליברין ביו"ד אחר הלמ"ד ובלי אלף אחר המ"ם ה"ה ליפמאן ג"כ ביוד ובלי אלף והם כינוים לאליעזר ולאלעזר. וכותבין בחד תיבה ה"ה גיטמן אם קורין המ"ם בפתח אין כותבין אלף אחר המ"ם וה"ה בשם מניס הוי בלי אלף רק אם קורין המ"ם בקמ"ץ אז כותבין אחר המ"ם באלף וז"ש הב"ש בשם מאניס באלף אבל אח"ז איירי שקורין המ"ם בפתח א"צ אלף לכן כתב מניס בלי אלף וזה לפי הכלל של מהר"ם חריף ז"ל הובא בט"ג לעיל באות וא"ו בשם ואלק או בס"ק ז' דאם קורין בקמ"ץ כותבין אלף ובלי אלף הוי פתח אבל אם חותם א"ע באלף אזלינן אחר החתימה דבלא"ה אם כתב אלף יתירה אין קפידא כמבואר זה לעיל עי"ש.
לעמל סתמא בלי יו"ד אחר המ"ם וזה הוי כינו לאשר.
לאזא אם נקרא בקמץ כותבין באלף אבל ראיתי דגם הנקראים בפתח חותמים א"ע באלף ויש לילך אחר החתימה אבל בא"י חתימתו כותבין בלי אלף.
לזל ואם נקרא לאזל בקמץ גם בסתמא כותבין באלף ואם דוחקין הזיין בחיריק כותבין יוד אחר הזיין לזיל או לאזיל. ובמקומות שדרך קריאתם להרגיש המובטא בהברת היו"ד אחר הלמ"ד כמו שם רייצא דהיודין הם נקראים בקריאת פתח חרי"ף יש לכתוב לייזיל וכן כיוצא בזה ט"ג סק"ז.
לאזר בקמץ הוי כינוי לאלעזר וא"צ לכתוב הכינו לאזר אא"כ דשמו מעריסה ולס"ת אליעזר ביו"ד ובפ"כ שמו לאזר אז כותבין אליעזר המכונה לאזר.
ליזר בצירי הלמד וא"צ לכתוב הכינו ליזר לאליעזר אא"כ דשמו מעריסה ולס"ת אלעזר בלי יו"ד אז כותבין אלעזר המכונה ליזר בצירי ואם שמו מעריסה ולס"ת אליעזר ובפ"כ ליזר בחירק הלמ"ד א"צ לכתוב הכינו ליזר. אבל אם שמו מעריסה אלעזר בלי יו"ד אפי' אם קורין בפ"כ ליזר בחירק כותבין אלעזר המכונה ליזר ב"ש וע"ג סק"ח. לפידות שם האיש. וכן נקרא היה חסיד אחד גדול ז"ל בזמן הקדוש מהר"ח וויטל ז"ל וכינו שלו חלוונא ט"ג סק"ע.
לאביש אם קורין הלמ"ד בקמ"ץ כותבין אלף אחר הלמד להורות על נקודות הקמץ ואין לכתוב לאוויש אי לאויש דאפשר דנגזר משם לבוש בלה"ק אך אם חתימתו בוא"ו יש לכתוב בוא"ו ע"ג סק"ט: