ביאור מנחם· רבי משה מנחם מנדל אהרנסון
שמות האנשים · אות ח
חזקיה ויש בזה חולקים היכי דידוע דשמו מעריסה חזקיהו כגון דהוחזק ראש המשפחה וכמו זרע מהרי"ח ה"ה אם עולה לס"ת וחותם כן וגם בפ"כ נקרא חזקיהו פשיטא דכותבין חזקיהו ובזה אם כתבו חזקיה אין להכשיר רק במקום עגון גדול ועת הדחק בזה יש לסמוך על מ"ש הרמ"א וכמשמעות המרדכי וכ"ד הג"פ ואם עולה לתורה וחותם חזקיהו ובפ"כ חזקיה יש לכתוב חזקיהו דמתקרי חזקיה ובדיעבד אם כתב חזקיהו לבד והשעה דחוקה מלכתוב גט אחר שפיר יכולין ליתן לכתחלה גט זה דמאן דחזי בגט חזקיהו יתלה לומר דכן עיקר שמו ויחקור ויתוודע לו דכ"ה האמת ובכה"ג אם נכתב רק כפי הנקרא בפ"כ חזקיה לבד כשר ליתנו לכתחלה דהוי חניכא שהכל קורין ואם עולה לס"ת וחותם חזקיה ובפ"כ חזקיהו כותבין חזקיה לבד ולא דמתקרי חזקיהו מטעם דלמא חזקיהו עיקר השם מעריסה רק דלתורה ולחתימה אינו מקפיד בזה וא"כ יעשו מעיקר טפל עי"ז מה דיכתבו על השם חזקיהו דמתקרי אך מ"מ בדיעבד אם כתב דמתקרי חזקיהו כשר. וכן אם כתב חזקיהו לבד ג"כ כשר מטעם דהוי חניכא שהכל קורין ואם יש ספק איך הי' שמו מעריסה ובפ"כ חזקיהו לבד כותבין רק חזקי' וה"ה אם ידוע דלס"ת וחתימ' ידוע דשמו חזקי' אך הקריאה בפ"כ א"י כותבין לכתחלה חזקיה לבד ואם ספק שמו מעריסה ובפ"כ חזקיה וכתבו חזקיהו יש לפסול ומכ"ש בידוע דשמו מעריסה ובס"ת ולחתימה הוי רק חזקיה וגם בפ"כ חזקיה לבד וכתבו חזקיהו דפסול ואם ידוע דשמו בפ"כ חזקיהו וא"י חתימתו בזה במקום עגון קצת יש להקל ט"ג ס"ק י"ט חזקיה המכונה חת היה אם כתבו דמתקרי תת כשר דכ"מ אם כתבו על המכונה דמתקרי כשר ואם נקרא בפ"כ העס כותבין חזקיה כפי שעולה לתורה וחותם המכונה העס ה"ה אם כתב דמתקרי העס כשר. ואם שמו מעריסה ולס"ת חזקיה ובפ"כ חת וחותם א"ע העס בזה כותבין ב' גיטין בראשונה יתנו גט אחד ויכתבו חזקיה המכונה חת ובגט השני יכתבו העס דמתקרי חזקיה ועל שם החתימה אין כותבין דמתקרי ולא המכונה אבל זה אין קפידא מה דכותבין שם החתימה לעיקר ועל שם דלס"ת בלשון דמתקרי דעושה הטפל לעיקר הואיל דשניהם כותבין בגט אין הפרש בין שכותבין זה ראשון וזה שני ואם נקרא בפ"כ חת לבד ואין ידוע שמו לס"ת ולחתימה אין להזכיר שם חזקיה כלל ומכ"ש אם עולה לס"ת ג"כ חת דכותבין רק חת לבד ט"ג ס"ק ג' חיז וזה אם קורין החית בחירוק ומדגישין היו"ד ומתיזין הזיי"ן אבל אם אין העולם מדגישין היו"ד רק מתיזין הזיי"ן א"צ לכתוב הכינו כלל דהוי קיצור השם מחזקיה ואם ירצה לכתבו אינו מזיק ויכול לכתוב המכונה או דמתקרי חז ואם א"י שמו מעריסה ובפ"כ חז לבד אע"פ דקרוב הדבר דנגזר משם חזקיה מ"מ אין לכתוב רק חז לבד אם לא דידוע דשמו מעריסה חזקיה אז כותבין חזקיה המכונה חז ט"ג סק"ד חיים חייקא או חייקו או חייקל וא"צ לכתוב הני כינויים דהוי קיצור השם מחיים אם לא לסי' וחיים עם ב' יודי"ן חייא ב' יודי"ן ואל"ף בסוף ולענין היודי"ן תליא אם המובטא החית בחירוק אז היו"ד ראשונה משתמשת לחית במקום חירוק אבל אם קורין החי"ת בפתח אז כותבין בחד יו"ד וכותבין ה"א בסוף וזה שם האשה חיה. ואם קורין החי"ת בחירוק דכותבין ב' יודי"ן אין משגיחין על חתימתו דחותם א"ע בחד יו"ד דטועה הוא. ואם קרו לי' בפ"כ יחייה כותבין חייא דמתקרי יחייה ט"ג סק"ז חליפה בה"א בסוף. וה"ה חלפתה דהא במקום אלף כשר לכן טוב לכתוב כה"א לבסוף ט"ג סק"ט חנוך בוא"ו חנינה כותבין בה"א או באלף כפי שחותם א"ע:
ולא אמרי' במה שחותם א"ע טועה הוא. ואם א"י חתימתו לכתחלה כותבין בה"א גם במקום שאין דוחק. ואם כתב באלף צ"ע קצת דלמא יתברר אח"כ דחתימתו בה"א ומ"מ בדיעבד אם לא יוכל לכתוב גט אחר גם כן בשם חנינה בה"א כשר זה הגע שנכתב באלף לחוד כיון דעתה אין חתימתו ידועה. וגם אין שינו במובטא כלל ומה דכותבין בא"י חתימתו בה"א ולא חיישינן דלמא חתימתו הי' באלף וזה הא ס"ל דכאן אזלינן אחר החתימה שלו צ"ל דסמכינן על הרוב דחותמין א"ע בה"א וגם בלא"ה ה"א במקום א' כשר לכן כותבין גם לכתחלה בה"א רק אם כתב אלף בעינן דווקא אם עת הדחק דאין יכולין לכתוב גט אחר בה"א כצ"ל בדעת הט"ג ס"ק י"א חנניה בה"א בסוף בסתמא. ואם חותם א"ע באלף כותבין באלף דהע"ז החמיר גם בחותם בטעות דאין משנין חתימתו מכ"ש כאן דיש לומר דחותם בכוונה כדי לכבוד השם ואם חותם א"ע חנני' ברשימה כותבין בה' דודאי דעתו הי' דלכבוד השם הי' הרשימה ואם הי' שמו באלף הי' חותם א"ע וגם בוודאי שמו נצמח על השם חנניה מישאל ועזריה וכמה פעמים חנניה במקרא כולם בה"א ע"ג ס"ק י"ב ובא"י חתימתו איך הי' אי באלף או בה"א אפ"ל דתליא נמי במ"ש הט"ג לעיל ס"ק י"א לענין שם תנינה הדין בא"י מה הי' חתימתו עיי"ש:
חנניהו בוא"ו לבסוף ואם שמו לס"ת חנניהו ובפ"כ חנניה לבד כותבין חנניהו דמתקרי חנניה דלא גרע מכל קיצור השם אם רוצה לכתוב וזה בודאי אם לא נכתב בגט רק שם חנניהו כשר וא"צ לכתוב גט אחר ה"ה אם כתבו בגט חנניה לבד ג"כ כשר דהוה חניכא שהכל קורין דכשר לכתחלה ט"ג ס"ק י"ג חנה בה"א כמבואר בש"ס רבב"ח וזה השם שכיח ואם חותם את עצמו חנא באלף כותבין ג"כ באלף. ואם שמו לס"ת חנניה ובפ"כ חנה כותבין חנניה דמתקרי חנה בה' ט"ג ס"ק הנ"ל חנן הוי שם בפ"ע ואם שמו לס"ת אלחנן ובפ"כ חנן כותבין אלחנן דמתקרי חנן וכותבין בלי יו"ד בסתמא ע"ג ס"ק הנ"ל: