ביאור מנחם· רבי משה מנחם מנדל אהרנסון
שמות האנשים · אות ז
זבולן יש לכתוב בוא"ו אחר הבי"ת ובחד"ו דווקא לכתחלה דהרוב כתוב בתנ"ך זבולן בחד וא"ו רק בריש שופטים מבואר זבולון בשני ווי"ן וזה בטל ברוב ובקצת חסר וא"ו אחר הבי"ת רק נכתב וא"ו אחר הלמ"ד, ולהלכה כ"ה דל"מ אם קורין הלמ"ד בציירי ודאי אין כותבין וא"ו אחר הלמ"ד וגם בדיעבד יש קפידא דהרי משנה הברת הלמ"ד מציירי לשורק ובלא"ה לא שמענו דאיש כן נקרא זבלון בציירי דהרי נקרא סתמא אחר זבולן בן יעקב ושם אינו נקוד בצירי אך אפילו אם הקריאה בשוה ומרהיטין הלמ"ד והנו"ן בהברה אחת אין לכתוב וא"ו בסוף. וגם בדיעבד צ"ע אם כתב זבלון או זבולון הואיל דאשכחן לפעמים כ"כ כשר בזה. אבל אם כתב חסר בלי ווי"ן נראה דיש לפסול גם בדיעבד אלא כותבין בחד וא"ו זבולן. דל"מ להברת אשכנזים דמרהיטין הלמ"ד והנו"ן כאחת בודאי כותבין בחד וא"ו אחר הבי"ת אלא להברת הספרדיים עדיף לכתוב זבולן כן כדאשכחן בניתי בית זבול. וכן וראה מזבול קדשך הא קמן דיש לוא"ו מקום בראש התיבה אחר הבית דווקא. ולא אחר הלמ"ד וכ"ה בתרגום ובמסורה ט"ג ס"ק א' זכריה בלי וא"ו אחר הה"א ואם שמו זכריה ובפ"כ זכרי לא הוי קיצור השם אלא הוי כמו אלחנן חנן וכותבין זכריה דמתקרי זכרי. וה"ה איפכא אם שמו מעריסה ולס"ת זכרי ובפ"כ זכריה כותבין זכרי דמתקרי זכריה ואם שמו בפ"כ זכאור תליא במובטא. אם קורין הכ"ף במלאפו"ם כותבין זכור בוא"ו ואם קורין בפ"כ בקמץ אז הוי אם מדגישין הכ"ף טפי יש לכתוב זקאר בקו"ף כדי לברר הקריאה. ואם חותם א"ע בכ"ף יש לילך אחר חתימתו ט"ג סק"ב זוועדיל ביו"ד ותליא במובטא. אם נרגש היו"ד כמו זונדיל. ט"ג ס"ק ז' זאב וכינו שלו וואלף. ואם שמו בנימן זאב לס"ת ובפ"כ וואלף כותבין בנימן זאב המכונה וואלף. ולא דמתקרי ולא אתי למטעי לומר דהכינו רק על זאב לבד דידוע דכינו וואלף הוי לשם בנימן ג"כ ואם כתב דמתקרי וואלף פשיטא דכשר ט"ג סק"ד זאלקונד באלף אם קורין בקמץ הזיי"ן ואם קורין בפתח כותבין בלי אל"ף זלקינד כמו שם ולק ובדיעבד אם כתב באל"ף כשר כדעת מהרח"ש לענין שם חנוכה דאם כתב חאנוכה כשר דאין קפידא בתוספות האל"ף. ט"ג סק"ה
זוסא היינו אם קורין הסמך בקמץ ואין ניכר הברת יו"ד אבל אם קורין הסמ"ך בחירוק ועל הרוב ניכר בהברה אות יו"ד לבסוף כותבין זוסיא ט"ג סק"ט זוסמן בוא"ו אחר הזיי"ן היינו אם אין מדגישין הרבה הזיי"ן בחירי"ק אבל אם מדגישין תחת הזיי"ן בחיריק יש לכתוב ביו"ד ואין אל"ף אתר המ"ם לכתחלה ואין מחלקם לשני תיבות ואם חילקן פסול ט"ג ס"ק יו"ד:
זוסלין וגם בזה אם קורין בחירוק אז כותבין יו"ד אחר הזיי"ן ט"ג ס"ק י"א זימל ביו"ד אחר הזיי"ן
זיסקינד ביו"ד אחר הזיי"ן היינו באם נרגש הברת יו"ד בחירוק תחת הזיי"ן וכן הוא בשם זיסל אבל אם אין מדגישין הזיי"ן בחירוק כותבין בוא"ו זוסל היינו אם קורין במלאפו"ם הזיי"ן ט"ג ס"ק י"ד זכאי באל"ף היינו אם קורין הכ"ף בשו"א והאלף בפתח אז כותבין האלף אבל אם קורין בציירי כותבין בלי אלף ט"ג ס"ק ט"ו
זעקל בלי יו"ד להברת מדינתינו, דאין הקו"ף נדגש בחירוק ט"ג זעמל סתמא בלי יו"ד אם לא דמדגיש המ"ם בחירוק אז כותבין ביו"ד זעמיל ט"ג ס"ק י"ח זעליג סתמא בעיי"ן וביו"ד ובגימ"ל והיינו במדינתינו דהברה הוי יותר בגימ"ל לכן ל"מ אם חותם א"ע בגימ"ל ודאי כותבין בגימ"ל אלא אפי' בסתמא דא"י חתימתו כותבין בגימ"ל דמסתמא חתם א"ע בגימ"ל. וכן הוא חתימת כמה גדולי ישראל ואם חותם א"ע בקו"ף כותבין במדינתינו ב' גיטין. א' בשם זעליג כפי הברת מדינתינו ויתנו זה בראשון. והגט השני יכתבו זעליק בקו"ף כחתימתו כדעת הב"ש ז"ל. וב' גיטין בעינן דלא יהא קצת חשש לע"ז מחמת הקריאה בגט נקרא בקו"ף יאמרו דאין זה המגרש מדינה זו דהא במדינה זו כולן הברה זעליג בגימ"ל ויאמרו דאחד ממדינה אחרת אשר המובטא הוא בקו"ף הוא המגרש ולא זה אשר לפנינו הוא המגרש לכן בעינן לכתוב גט אחד בשם זעליג בגימ"ל והגט השני בעינן הא חותם א"ע בקו"ף ופסק הב"ש דאין משנין חתימתו לכן המובחר ליתן שני גיטין וע"י שליח קשה הדבר מאוד לעשות ע"י שליח ב' גיטין. שאם בא לסדר גט אחד ע"י שליח וטרם שנתקיים השליח אם יעשה שליח שני יש לחוש דחוזר משליח ראשון מגט האחד. אלא התקנה דמסדר מתחלה גט אחד ע"י שליח והשליח נותנו לידה ואח"ז חוזר השליח לבעל ועושה לו הבעל שליח פעם שני עם הגט שני ליתן להאשה פעם ב'. ואין להחמיר בזה יותר מאם הבעל מוסר מעצמו מידו ליד האשה בעצמה ב' גיטין זאח"ז. ובתשובת נו"ב האריך ובט"ג ס"ק ד' אות ח' מזה. וכותבין יו"ד אחר הלמ"ד כי עיקר הנחת השם הוא ביו"ד אלא מחמת רהיטא דלישנא אין היו"ד נרגש לכן לא הפסיד מלכתבו דא"א לטעות באחר דכ"ע קרי לי' הכי ט"ג ס"ק י"ח זלמן הוי כינו לכמה שמות לכן, כותבין המכונה זלמן ובלי אלף בין מ"ם לנו"ן ט"ג ס"ק כ"א זנוויל בסתמא ב' ווי"ן ואם כתב בבי"ת כשר והיינו דווקא בא"י לשון המדינה אבל אם לשון המדינה ידוע שמדברים בווי"ן וכן המנהג במדינה זו לכתוב ולחתום אז אם שינת פסול דשמא יאמרו דזה המגרש שמו בבי"ת דגושה לאנשים הנמצאים שם אשר יקראו בבי"ת דגושה ע"ג ס"ק כ"ג זנוויל ביו"ד בסתמא אבל בדיעבד אם חיסר יו"ד לא פסול בזה ואם חותם א"ע ב' ווי"ן ונכתב בבי"ת הוי שינו אבל להיפך אם חותם א"ע בבי"ת ונכתב ב' ווי"ן זה לא הוי שינו דאמרינן דטועה הוא בחתימתו. ול"ד למ"ש לעיל אם חתימתו בקו"ף זעליק הולכין אחר החתימה דש"ה דהקו"ף בפני אדם שהוא ממדינה אחרת אין מחזיק אותה בטעות דיש לחתימתו עיקר במדינה אחרת ויאמרו דהמגרש ממדינה אחרת משא"כ בשם זנביל איהו נפשי' דאטעי ואין לחוש לחתימתו בטעות. רק אם אומר דחתימתו ע"פ טעם בקבלה מאביו אז הוי שינו אבל לא בסתם חתימה אלא סגי זה הגט הנכתב עם ב' ווי"ן כדרך כל העולם ואם קורין הזיי"ן בחולם כותבין זונוויל אבל לא שמענו זה השם כלל. ואין לחוש בסתמא דלמא שמו בחולם ע"ג ס"ק כ"ד כ"ה כ"ו: