אור ברסלב
ביאור מנחם הלכות קידושין › סימן סב

ביאור מנחם· רבי משה מנחם מנדל אהרנסון

הלכות קידושין · סימן סב

סימן סא

ח"מ סק"ו מ"ש וביום אחד אין חילוק בין סעודה ראשונה לשני' כצ"ל. ר"ל באלמן שנשא אלמנה ביום. ולא אכלו כלל ביום חופה. בזה יש מקום ספק אי נימא דהפירוש מה דקאמר הש"ס דלאלמנה יום אחד היינו החופה דוקא. וא"כ יש בזה חומרא וקולא דאפי' אם אכלו כמה פעמים ביום החופה מברכין כל פעם ז"ב גם בליכא פנים חדשות. וגם יש חומרא דאם עבר יום ראשון דחופה ולא אכלו כלל שוב אין מברכין בלילה אחר זה אף דהוי סעודה ראשונה אי נימא דהפירוש מה דאמר הש"ס דאלמנה יום אחד היינו סעודה קמא והוי הדין באיזה זמן שאכלו הסעודה ראשונה מ"מ מברכין אף אם לא אכלו כלל ביום החופה רק אם אכלו בלילה דאח"ז מ"מ מברכין ז"ב. וגם יש בזה חומרא דביום החופה אם אכלו פ"א שוב אין מברכין בסעודה שני' ביום דהא עבר סעודה קמא אבל בבתולה אין נ"מ בזה כלל דגם אם לא אכלו ביום החופה. מ"מ מברכין ז"ב בלילה אח"ז דלא גרע מפ"ת דמברכין בפ"ח. וגם אפילו בבתולה אם אכלו כמה פעמים ביום החופה אין מברכין בליכא פ"ח בכל פעם כמבואר בב"ש סק"ה ע"ש:

ב"ש סק"ה מ"ש נשמע דס"ל יום קמא היינו יום ראשון וסעודת קמייתא. ר"ל דהרא"ש תרתי חומרא נקיט דפריש דברי רב אלא מה דאמר יומא קמא ברוך כלהו. היינו דוקא ביום ראשון דחופה ודוקא בסעודה ראשונה. דהיינו אם עבר יום ראשין דחופה לא הי' מברכין בדליכא פ"ח מדכתב הרא"ש מיהו אם לא אכלו עד הלילה מברכין דלא גרע מפ"ח הרי מבואר דאם עבר יום ראשון בעינן דוקא פ"ח. וגם מוכח דעת הרא"ש אם אכלו פ"א ביום החופה שוב אין מברכין בפעם שני גם ביום החופה מדכתב היינו סעודה קמייתא מבואר דבעינן דוקא דיהי' פ"ח בסעודה שני' גם ביום החופה ואם כן תורת חומרא תפיס הרא"ש ז"ל. ולפ"ז באלמן שנשא אלמנה דלא מהני פ"ח כלל. הוי הדין לחומרא בשני אופנים. א' אם לא אכלו ביום החופה כלל שוב אין מברכין ז"ב בלילה אח"ז. דהא גם בבתולה לא הי' מברכין בלילה רק משום פ"ח. ובאלמנה לא מהני פ"ח לזה לא מברכין כלל וחומרא ב' אם אכלו פעם א' ביום החופה ואם רצו לאכול עוד ביום החופה אין מברכין. דהא יומא קמא פירש הרא"ש הוי סעודה קמייתא ולסעודה ב' בעינן דיהי' פ"ח. ובאלמנה לא מהני פ"ח. מיהו כתב ע"ז הרב הגאון מהר"י מליסא ז"ל בהסידור שלו דנראה דוקא כשהי' ביום יחוד דחזיא לביאה דאז הוי ביום יום חופה. אבל אם לא הי' יחוד מבעו"י רק בלילה לא מיקרי חופה דהא באלמנה לא הוי חופה רק כשיש חופה הראוי' לביאה וא"כ הוי כאילו לא הי' החופה רק בלילה והוי כאילו הי' הלילה יומא קמא. ולכן אלמנה שנשאת לאלמן ביום ולא טבלה עד הלילה ונתייחדו בחדר א' אחר הטבילה והוי יחוד מברכין ז"ב בסעודה שאכל אחר היחוד. אלו דבריו ז"ל. אלא בבה"ג פירש דעת הרא"ש דס"ל גם באלמנה אם לא אכלו כלל ביום החופה מברכין בלילה אח"ז. דביאר מ"ש הרא"ש אם לא אכלו עד הלילה לא גרע מפ"ח. זה לא קאי בבתולה אלא קאי על הדין דאלמנה אם לא אכלו בחופת אלמנה עד הלילה מברכין בלילה דלא גרע מפ"ח. דמהני בבתולה לזה עכ"פ באלמנה בפעם ראשון מברכין גם בלילה וכ"מ בש"מ סי' ל"ט ס"ל דהפירוש יומא קמא היינו יום ראשון בלבד והוי אלו אם אכלו כמה פעמים ביום א' מ"מ מברכין גם בליכא פ"ח ביום א'. אבל אם עבר יום ראשון ולא אכלו כלל בעינן דיהי' פ"ח בבתולה. ובאלמנה לא מהני פ"ח. וזה דקאמר הש"ס מברכין באלמן יום א'. ולבתולה ז' ימים. היינו כמו דמברכין לבתולה בכל ז"י באיכא פ"ח אף דהפ"ח הוי רק פ"א בכל יום מ"מ הואיל דיש בסעודה א' פ"ח מברכין בשבילה כל היום. כן מברכין באלמנה ביום א' כמה פעמים ואפי' ליכא פ"ח לאחר פעם ראשון. מ"מ מברכין גם בפעם ב' ז' ברכות גם בליכא פ"ח. אבל אם עבר יום ראשון לא מהני פ"ח באלמנה כמ"ש:

תוכן העניינים

ביאור מנחם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה