אור ברסלב
ביאור מנחם הלכות קידושין › סימן מח

ביאור מנחם· רבי משה מנחם מנדל אהרנסון

הלכות קידושין · סימן מח

סימן מז

ב"ש סק"ב מ"ש מבקשים ממנו. ר"ל משום דע"י הגט נאסר בקרובותי'. לכן צריך לבקש ממנו ליתן לה גט להתירה לעלמא. ועי"ז שוב נאסר בקרובותי'. דהא ע"י הגט הוי כהודאה שקידשה מקודם. וא"כ אם נותן לה גט ממילא נאסר בקרובותי'. אבל ברישא אם אומר קדשתיך והיא אומרת לא קדשתני דהדין דמותרת בקרובו. גם לאחר הגט הואיל דע"י הגט אינו מוכח דהיא ג"כ מודה דהיתה אשתו מעיקרא. וזה היש מחלקים וסוברים דבשלמא אם צריכה להגט דהיינו באומרת קדשתני דאסרה על נפשה על עלמא וא"כ הגט מתירה לעלמא. לכן אם מבקשים ממנו ליתן לה גט. מ"מ נאסר בקרובתה ע"י הגט דהיא מודה ע"י הלשון הגט מוכיח דהיתה מתחלה אשתו לזה נאסר בקרובותי' אח"ז:

אבל ברישא באם אומר קדשתיך והיא אומרת לא קדשתני דמותרת לעלמא לדבריה. ועיקר הגט משום חשש הרואים ששומעים שאמר דהוא קידשה. ועי"ז נמנעים מלישא אותה וכופאו ליתן לה גט. לכן גם לאחר הגט מותרת בקרובו דאין מוכח מלשון הגט דהיא מודה ג"כ דהיתה אשתו והגט א"צ מן הדין לגבה רק מצד הכפי' שלו להקל על הרואים אבל המרדכי סובר גם בגט זה שאין צריך מ"מ אם נתן לה רק ע"י כפי' מ"מ נאסרה בקרוביו ואסורה לכהן. וכן פסק הרמ"א לעיל בסי' י' וכאן פסק כדעת המחלקים שהובא במרדכי שאינה נאסרת בקרובו בגט שא"צ מן הדין רק לרווחא דמלתא משום הנמנעים לנושאה. וזיכה הרב שטרי לבי תרי. וזו קושית הח"מ ושוב כתב ולכמה פוסקים מותר הבעל בקרובתה גם לאחר הגט באומר לא קדשתיך ואינו נאסר בקרובתה וכן פירש הרש"ל לדעת הרמב"ם. ולפ"ז לא זכיתי להבין קושיות הלחם משנה פ"ט מה"א דהקשה עלה אי דינא באומרת קדשתני והוא אומר לא קדשתיך דהיא מותר בקרובתה. במאי איירי לאחר שנתן לה גט הא קיי"ל דכל שנתן לה גט נאסר בקרובות' כמבואר בהה"מ ובהרמ"א כאן אי איירי קודם שנתן לה הגט. מאי קאמר דהיא אסורה בקרוביו. הא בלא"ה אסורה לעלמא ג"כ מחמת דיבורה שאמרה לו קדשתני. ולמ"ל לומר דהיא אסורה בקרוביו. ולהנ"ל דמבואר דעת הסובר בדעת הרמב"ם דמותר בקרובותי' גם לאחר הגט. וא"כ איירי אחר שנתן לה הגט הוא מותר בקרובותי' כמבואר בב"ש סק"ב. אמנם דעיקר קושית הלח"מ הנ"ל מבואר בקרבן נתנאל בפרק האומר דכתבו לק"מ דלעולם איירי קודם הגע. ומ"מ קתני שפיר באומרת קדשתני אסורה בקרוביו גם במת המקדש וא"כ על עלמא מותרת. ומ"מ אסורה בקרוביו של המקדש ע"י דיבורה דאמרה לו קדשתני עיי"ש. ודו"ק:

ב"ש סק"ד מ"ש אבל לסדר קידושין מותר ובתשובת שבות יעקב סי' קע"ז כתב דגם לסדר קידושין אסור לכתחלה דלהכי קתני הש"ס כל מי שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין לא יהי' לו עסק עמהם לשון עסק משמע כל התעסקות ג"כ שלא יסדר קידושין איש כזה. וגם בתשובת מהרי"ו החמיר בזה שלא לסדר קדושין מי שא"י בטיב גיטין וקידושין. וגם בתשובת הגאון פנ"י מבואר בסי' ע"ב דדבר זה הוא תקנת רבני צרפת שגזרו ואמרו שלא יסדר קידושין שום אדם רק מי שנבחר לרב או לדיין ומו"צ בקהילתו. וכעת קלקלו הדבר דמסדרים קידושין בורים אשר לא ידעו בין ימין לשמאל. ויש מכשלת עי"ז דיכול לקדש איסור ערוה או גרושה לכהן. או בטבעת שאולה מאשה שיש לה בעל. והבעל אינו תחת החופה. גם שלא ליחד עדים כשרים ולא קרובים. כאשר האריך בזה הגאון הקצה"ח בספרו האבני מלואים דראוי ונכון להשגיח בזה שלא יהא פסול בשורש קדושת ישראל ח"ו עליהם נאמר כו':

תוכן העניינים

ביאור מנחם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה