ביאור מנחם· רבי משה מנחם מנדל אהרנסון
הלכות קידושין · סימן לב
ב"ש סק"ג מ"ש אצ"ל לה הרי את מקודשת לי ר"ל בפה א"צ לומר לה אלא סגי אם אומר לה ה"ז לקידושיך כיון דעקרם נאמר בכתב מיהו בסקל"ו סק"ב משמע דגם בשטר קידושין צריך לומר לה בפה הרי את מקודשת לי ע"ש:
ב"ש סק"ד מ"ש גם נ"מ אבל בל"ז נ"מ לפי מ"ש בעצמו בסק"ג דסגי אם אומר לה ה"ז לקידושך אם מקדשה בתור' שטר ה"ז מקודשת אבל אם מקודשת משום שמא הנייר ש"פ הוי כאן אינה מקודשת דלא הוי ידים שמוכיחות כלל ול"ד לקידשה בתורת שטר דסגי דעיקר נאמר בשטר. וגם יש נ"מ אם קידשה באיה"נ להיש מכשירים בהג"ה ס"ד מקודשת בתורת שטר אבל אם קידשה בתורת כסף אינה מקודשת לכ"ע דהא אינו נותן לה כלום. גם נ"מ אם אמר ע"מ שתחזיר הנייר אם קידשה בתורת שטר מקודשת. אבל אם קידשה בתורת כסף אינה מקודשת דדמיא לחליפין:
שם סק"ה מ"ש ובאמת מבואר כן בש"ס דף מ"ח ע"א דקאמר הש"ס הב"ע כגון שקידשה בשטר שאין עליו עדים ואב"א דכתבו שלא מדעתה ואב"א דכתבו שלא לשמה וכדר"ל, וכן מבואר בירושלמי והביאו הרי"ף ריש קדושין הדא דתימא בשטר שאין בו ש"פ אבל אם יש בו ש"פ כסף הוא דנ"מ בשטר פסול כמבואר בהר"ן שם:
ב"ש סק"ט מ"ש לפי"ז הוי ס"ס להכשיר. ר"ל בזה הדין של הנ"י דמיירי שלא הי' ע"מ א"כ יש בו ספיקות:
א' שמא הלכה כאותו דיעה שבסי' קל"ג דלא מהני ע"ח בלא ע"מ וע"כ הנ"י איירי דלא הי' ע"מ דאי איירי בדינו בכתב בכת"י והי' ע"מ לא הי' התחלה לספק שלו דאף אי נימא דכת"י לא הוי בקידושין כחתימת עדים מ"מ היתה מקודש' דהא ע"מ מהני לכ"ע בלי ע"ח. א"ו ה"נ איירי דלא הי' ע"מ לזה מסופק אם כת"י בקדושין אם דומה לגט והוי כע"ח א"כ לדידן אף אי נימא דהוי כע"ח מ"מ יש לנו ספק דילמא לא מהני כלל ע"ח בלי ע"מ וגם יש עוד ספק דאף אי נימא דהלכה דע"ח בלי ע"מ מהני מ"מ יש לנו ספק בזה הדין דנ"י דאיירי דלא הי' רק כת"י אם כת"י הוה שוה לע"ח דילמא הלכה כאותו דיעה שמביא הנ"י בעצמו דדוקא בגט מהני כת"י דהתורה כתבה וכתב לה אבל בקידושין לא הוי כת"י כע"ח. לז"כ אם בא שטר קדושין לפנינו בכת"י וא"י לנו אם הי' ע"מ הקדושין פסולי' מדרבנן מכח ב' ספיקו' הנ"ל דילמא לא הי' ע"מ ויש ס"ס הנ"ל כמ"ש.