אור ברסלב
ביאור מנחם הלכות כתובות › סימן קו

ביאור מנחם· רבי משה מנחם מנדל אהרנסון

הלכות כתובות · סימן קו

סימן קה

ב"ש סק"ד לבאר דבריו כ"ה דעת הרמב"ם פ"ו מה' זכיה ד"ע דאע"ג דלא היתה בעת החלוקה ונודעה לה אח"ז ושתקה איבדה כתובתה ופוסק כר"י דסגי בחדא בכתובה בלי קבלה וגם בחלק לה קרקע כ"ש לבד וזה אליבא דר"נ דאמר הואיל דעשאה שותף עם הבנים בודאי מחלה כתובתה ומצד אם קבלה עלי' בודאי מהני. וכן דעת הרא"ש ודעת רשב"ם בשם זקינו רש"י ז"ל דמה דאמר ר"נ הואיל דעשאה שותף בין הבנים איבדה כתובתה איירי בהיתה שם בעת חלוקה ושותקת ודעת ר"ח הובא בהרא"ש דבחלק לה רק כ"ש בעינן כתובה וקבלה דוקא כת"ק דר"י רק אם עשאה שותף עם הבנים ונתן לה חלק שוה כשאר בנים אז סגי בקבלה בלי כתובה אבל אם לא נתן לה רק חלק כ"ש לא מהני קבלה לחוד רק בעינן כתיבה וקבלה והיתה שם א"כ הרמב"ם מקיל מכולהו לזה הקשה אדעת הרמב"ם דמנ"ל בר' יוסי דלא בעינן בהיתה שם בעת חלוקה דילמא ר"י מיקל רב בזה דסגי בכתיבה או בקבלה אבל זה עכ"פ בעינן דהיתה שם בעת חלוקה אבל לא היתה בעת חלוקה סובר ר"י נמי דלא מהני כתיבה לבד או קבלה לבד בשלמא על העיטור ל"ק מידי דס"ל ג"כ דלא בעינן היתה שם דס"ל דכתובה לבד לא מהני רק קבלה בפירוש בעינן ואם כן באם קבלה בפירוש מהני שפיר בלא היתה וסובר דר"י בדוקא נקיט אם קבלה עליה וא"כ מהני נמי בלא כתב לה ולא היתה שם רק דנודע לה אח"ז וקיבלה בפירוש למחילה לזה איבדה כתובתה אבל על הרמב"ם קשה דס"ל דסגי בכתובתה לבד בלי קבלה בפירוש לא היתה שם בעת חלוקה ופירש דברי ר"י דסובר דסגי בחד או בכתיבה או בקבלה קשה מנ"ל בדעת ר' יוסי דלמא ס"ל עכ"פ דהיתה שם בעת חלוקה והוי אצלה עי"ז כבוד לזה איבדה כתובתה בכתיבה לבד או בקבלה לבד בחלק לה קרקע כ"ש לבד ומ"ש לעיל דעת העיטור דבעינן דהיתה שם וקיבלה זה ע"ס דהא הביא כאן דברי העיטור להיפוך. ומזה מבאר קשייתו אדעת הרמב"ם דס"ל דסגי בחד ור"ל אבל העיטור אף דסובר דסגי בחד מ"מ היינו קבלה בפירוש אבל לא כתיבה לבד לזה סובר העיטור שפיר דלא בעינן דהיתה שם אבל הרמב"ם דס"ל דסגי בכתובה בלי קבלה קשה מנ"ל בר"י דלא בעינן בהיתה שם ואם נאמר דמ"ש דעת העיטור הוי רק לחשוב דיעה וסובר מ"מ דבעינן דהיתה רק חידש דכתב לה לא מהני בלי קבלה א"כ הו"ל להביא אותו לעיל בין הדיעות א"ו העיקר דט"ס ודעת העיטור דלא בעינן דהייתה שם. ודע שנ"ל כדעת רשב"ם דסובר כדעת ר"ח בחלק לה רק קרקע כל שהוא בעינן תרתי כתיבה וקבלה אבל באם נתן לה חלק שוה כשאר בנים מהני כתיבה ושותקת לבד או בקיבלה לבד דלשון הרשב"ם כ"ה וכיון דמחלק לה לפניה והיא שותקת לפיכך מוחלת שהרי עשאה שותף לחלק לה חלק בפ"ע בין הבנים. ומיגו דמחשבה לי' כאחד מבני' לחלק לה נמי חלק כמו שמחלק לבני' מתרצה לו ומוחלת לו מבואר דכתב כמו שמחלק לבניו משמע דזה החלק הוי כחלק דשאר הבנים כדכתיבנא וצ"ע בכ"ז כמ"ש:

בא"ד מ"ש אפי' לא נתן לה כלום ושתקה מהני ר"ל אפי' בלא שייר מקצת נכסיו ולא כתב לה כ"ש מהני אם היתה שם וחלק להבנים בפני' וזה הטעם של הראב"ן ובזה מיישב קושית הח"מ סק"ה אבל הש"ס מיירי דלא היתה שם לזה בעינן דכתב לה קרקע כ"ש או בקיבלה בפירוש אבל בשתיקה גרידא לא מהני ומזה דבר ר"נ דאמר הטעם דעשאה שותף ובעינן דיתן לה נמי חלק כ"ש משום דלא היתה שם בעת חלוקה רק דחילק שלא בפניה לזה בענין שאר הטעמים כמ"ש:

ח"מ סק"ג מ"ש ואפשר אף אם לא כתב כל נכסיו ר"ל רק שייר מקצת נכסיו מ"מ מהני אם קבלה בפירוש כמבואר בהדיא בהגהת רמ"א במ"ש אבל במה שאמרה אין צריכה לקיים והרמ"א איירי בשאר מקצת נכסיו דהא אדסמיך לי' קאי דהתחיל מי שצוה לתת לבניו ובלא"ה דהא כתב במה ששתקה לא הוי מחילה רק המחילה לבד מהני רק למה שאמרה אין א"כ ממילא יש שיור בנכסיו במה ששתקה דיכולה לגבות ומ"מ מהני למה שקיבלה בפירוש ואמרה אין כמ"ש:

ח"מ סק"ד מ"ש אבל בהגהת אלפסי כתב כהב"י דאם כתב לה ממטלטלי ור"ל דלבניו נתן מטלטלי ולה נתן נמי מטלטלי מ"מ איבדה כתובתה אם שתקה והיתה שם כל חד לפי דינו והוי כמו אם נתן לה ולהם נמי קרקע דהא לאחר תקנת הגאונים הוי מטלטלי כמקרקע ולזה כתב ואפשר ר"ל דזה דוקא אם נתן לבנים נמי מטלטלי אבל אם נתן לבנים קרקע רק נתן לה לבד מטלטלי אף דלאחר תקנת הגאונים, הוי מטלטלי כמקרקע מ"מ זה לא הוי חשיב לה מה דעשאה שותף בין הבנים דהא מ"מ חילקה אותה מן הבנים בחילוקו א"כ גם הגהת אלפסי מודה דלא איבדה כתובתה בשתקה כמ"ש:

ב"ש סק"ו מ"ש אלא בד"מ וב"ח מחלקים בין שיור מטלטלין לבין אם נתן מטלטלין לענין שיור הוי שפיר מטלטלי קמקרקע דלא הפסידה כתובתה אף אם נתן לה ג"כ מקרקע כ"א מן הבנים דיכולה לומר ממה ששייר אני גובה אבל לענין נתינה דלהוי חשיב אצלה מה דעשאה שותף בין הבנים לא הוי מטלטלי חשיב לה דיהיה כבוד אצלה אם נתן לבניו ולה מטלטלי אף דלא שייר כלום וכן מדויק ברמב"ם דהזכיר דין מטלטלין דהוי כקרקע לאחר תקנת הגאונים רק לענין שיור אבל לענין נתינה דלהוי חשיב כקרקע כאילו נתן לה ג"כ קרקע והוי שיתוף בין הבנים מזה לא הזכיר דתהי' איבדה כתובתה ולז"כ הב"ש דיש לדחות דאין ראי' מרמב"ם ממ"נ אי איירי דלה לבד נתן מטלטלי ולבנים נתן מקרקע בלא"ה כ"ע מודים דלא חשיבה שותף בין הבנים אף דנימא דמטלטלי הוי כמקרקעי דהא מ"מ חילקה מן הבנים בהמתנה ובודאי לא הפסידה כתובתה בשתקתה אלא ע"כ איירי דגם להבנים נתן מטלטלי א"כ בל"ז לא משכחת האי דינא דהא בל"ז הפסידה כתובתה דהא הרמב"ם איירי במתנת ברי נתן לבניו דמבואר בסימן ק' דאינה יכולה לגבות ממתנה זו ולזה לא היה להרמב"ם באפשרי להזכיר האי דינא אבל באמת י"ל דס"ל במתנת שכ"מ גם אם נתן לה מטלטלין ולבנים נמי הפסידה כתובתה דעשאה שותף עם הבנים לאחר תקנת הגאונים דמטלטלי הוי כמקרקע כמ"ש:

ב"ש סק"ח מ"ש ול"ד לשתיקה דכאן דשם אין עלי' שבועה והיא שתקה וכ"מ בסמ"ע חו"מ סי' פ"א סק"ח עיי"ש:

ב"ש סק"ט מ"ש כבר כתבתי אם קבלה בפירוש מהני אף במטלטלין וזה צ"ע דהא אם קבלה בפירוש מהני אף אם לא כתב לה כלום וכמבואר בסק"ד וא"כ מה רבותא דמהני במטלטלין:

בא"ד מ"ש ואפשר דכוונתו ר"ל דאף דא"י לומר נ"ר עשיתי לבעלי דכתובה לא אמרינן נ"ר עשיתי לבעלי כמבואר בסקי"א מ"מ יכולה לומר דלכך אמרה הן משום דלא תטרוף דעתו דהא בשכ"מ איירי ולא בברי לז"כ דלפי"ז לא תירץ הח"מ דמ"מ יכולה לומר דעשתה זאת משום שלא תטרוף דעתו דשכ"מ וה"ל לבאר דברי הח"מ כ"ה דלכאורה למ"ל להח"מ להביא ראי' מהך דקנה מן האיש בל"ז הו"ל להקשות דיכולה לומר דנ"ר עשיתי לבעלי דמבואר בכמה מקומות כן דאמרינן דיכולה לומר נ"ר עשיתי לבעלי אמנם א"ש דהח"מ ידע שפיר סברת הב"ש דבכתובה לא אמרינן נ"ר כשיטת הרמב"ן הובא לעיל בס' ק"ה סקי"א דלכל הנשים יש להם כתובה דאסור לדור בלי כתובה וליכא איבה א"ו מחלה לו מחילה גמורה לזה הקשה מקנה מהאיש ואח"ז קנה מהאשה ור"ל אף דבכתובה לא אמרינן דיכולה לומר נ"ר מ"מ ניזיל בתר טעמא משום דלכל הנשים יש להם כתובה וזה שייך רק באם מחלה הגוף והשיעבוד אבל אם לא מחלה גוף הכתובה רק השיעבוד מאותן הנכסים דיש לו עכשיו אבל אם יקנה עוד נכסים לא מחלה כמו הכא דעיקר, המחילה שלה הוי רק דא"י ליטרוף מאותן נכסים אבל מנכסים דיקנה אח"ז יהי' יכולה לטרוף כדעת המחבר בס"א וא"כ ליכא איסור לדור עמה בלי כתובה וא"כ יכולה לומר דעשתה כן משום נ"ר וע"ז הביא ראי' מהך דינה מהאיש דשם נמי אפי' מכר כל נכסיו והסכימה למכור מ"מ יש לה כתובה הואיל דעיקר החוב כתובה קיימת ולזה יכולה לומר משום נ"ר הסכימה למעשיו. וא"כ ה"ה בנ"ד נמי יהא יכולה לומר משום נ"ר אמרה כן לז"כ דאפשר לחלק בין ברי לשכ"מ ור"ל בשלומא האי דלקח מהאיש וחזר ולקח מהאש' דאיירי בברי יכולה לומר שפיר דמשו' נ"ר הסכימה למעשיו ויכול עוד לקנות נכסים אחרים ובודאי ל"מ אבל הכא איירי בשכ"מ דהולך למות הא יקנה אח"ז שוב נכסים ולזה אין יכולה לומר דעשתה משום נ"ר דהא בכתובה לא אמרינן משום נ"ר וגם א"י לומר משום נ"ר עשתה זאת דיקנה אח"ז שוב נכסים דהא בשכ"מ איירי דהולך למות ולא יקנה עוד א"ו מדהסכימה ואמרה הן בודאי מחלה בלב שלם כ"ה באור דבריו נלע"ד בס"ד בזה:

תוכן העניינים

ביאור מנחם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה