אור ברסלב
ביאור מנחם הלכות כתובות › סימן קג

ביאור מנחם· רבי משה מנחם מנדל אהרנסון

הלכות כתובות · סימן קג

סימן קב

ב"ש סק"א מ"ש ופסק הרמב"ם והרא"ש משום דאל תתבזה י"ל א"כ בגרושה דאינו מקפיד על ביזוי שלה אינה מוכרת שלא בב"ד אבל הרשב"א סובר דהטעם משום חן א"כ בגרושה נמי מוכרת שלא בב"ד דעיקר נתקן שיהא לה חינא ולז"כ אם נישאת לאחר ולא ע"ס מעות האלו אינה מוכרת שלא בב"ד:

בא"ד מ"ש אבל אם יש לה מזונות רשאי למכור בלא ב"ד אפילו היכי דלא שייך טעמים אלו דהיינו בגרושה ונישאת לבעל לא על סמך מעות אלו מ"מ מוכרת שלא בב"ד כדי שאל תהי' לה מזונות. ותמי' זו מורגשת במבטא דהיכא משכחת שוב באופנים האלו דתהי' לה מזונות הא הואיל דלא דכתב בגוונא דלא שייך טעמים אלו דהיינו בגרושה ובנישאת בודאי אין לה מזונות עוד דלא שייך טעמים אלו. וראיתי בס' ב"י ז"ל שכתב דכוונת הב"ש למ"ש בסק"ג בשם הריטב"א דבתוספת אינה מוכרת בלא ב"ד ולפי"ז משכחת שגבתה העיקר כתובה ולא התוס' דיש לה מזוני משום התוספת אבל משום הני טעמי אינה מוכרת שלא בב"ד להריטב"א ואין להקשות במה שצריכה למכור כל הכתובה דהא אפי' במקצת כתובה יש ריוח ליתומים לאנשי גליל דכשנתפרעה מקצת שוב היורשין יכולין לפרוע המותר בע"כ ולהפסידה המזונות דז"א דכיון דנתפרעה כבר העיקר בלא"ה יכולין היורשין לפרוע לה ע"כ וליכא ריוח ליתמי ולכן צריכה למכור כל הכתובה עיי"ש:

ב"ש סק"ג מ"ש ורמ"א שפסק כהריטב"א דלצורך נדוניא אינה מוכרת בלי ב"ד ומ"מ פסק דלצורך תוס' מוכרת שלא בב"ד דלא כהריטב"א אלא כהמגיד וא"כ הרמ"א פוסק דלא כמאן לז"כ דהרמ"א איירי באשה שיש לה עוד מזונות דהיינו בלא תבעה כתובה ותוס' וגבתה העיקר וניזונת משום התוספת בזה הריטב"א נמי מודה דרשאי למכרה בלי ב"ד לצורך תוספת כדי שאל תהי' לה מזונות אבל לא לצורך נדוניא דמשום נדוניא אינה ניזונית דהוי כבע"ח בעלמא:

בא"ד מ"ש גם י"ל הריטב"א לא הכריע סברא זו אלא כ' בדרך אפ"ח מש"ה פוסק בזה כשיטת הרה"מ ור"ל דמשו"ה פוסק בתוספת כתובה כהרה"מ משום דהריטב"א בעצמו לא הכריע לענין תוספת והרה"מ ס"ל לנדוניא נמי מוכרת בלי ב"ד וכ"ש לתוספת לזה פסק הרמ"א כהר"מ רק לענין נדוניא פוסק כהריטב"א כיון דהריטב"א חולק בהדיא וס"ל דלא אמרו משום חינא אלא בעיקר כתובה כמ"ש:

ב"ש סק"ז מ"ש או י"ל אע"ג דקיי"ל דהנכסים של יתומים הוי כמשכון בידה מ"מ לא הוי כמשכון ממש ור"ל דהא אינן ת"י ממש. וזה צ"ע דהא מבואר לעיל בס' צ"ג סט"ו אם היורשים אומרים נתננו והיא אומרת לא נטלתי תשבע היסת דמיקרי הנכסים מוחזקת בידה יותר ממשכון כמבואר בב"ש שם ס"ק כ"ה בשם הפרישה דלגבי משכון היתה צריכה שבועה בנק"ח ומדאינה נשבעת רק היסת ש"מ דהיא מוחזקת בנכסים יותר ממשכון והדק"ל כאן דלמ"ל טעמים האלו אבל אפ"ל דלא מוחזקת שם יותר מהשכון רק לענין מזונות ולא לכתובה כדעת התוספ' פ' אלמנה דצ"ו ד"ה נכסי בחזקת אלמנה וא"כ לכתובה לא הוי כמשכון בידה אבל לפי"ז לא הי' מקום מתחלה לקושית הב"ש הנ"ל דהא מה דקיי"ל הנכסים הם כמשכון בידה לא הוי רק למזוני ולא לכתובה ולזה לענין כתובה דתוכל למכור בנכסים בלי ב"ד צריכין להטעמים דתן או משום דאל תתבזה. ובלא"ה צ"ע דהא עיקר מאי דאמרינן דהנכסים הם כמשכון בידה הוי רק מטעם דמוכרת שלא בב"ד וע"כ מהטעמים האלו וא"כ מ"מ צריך לאותן טעמים הנ"ל כמ"ש:

ב"ש סק"ט מ"ש והיינו קרקע. ר"ל דהא סתמא קתני ואיירי אפי' בקרקע ומ"מ פסק דבדעבד המכירה קיימת אף דלא נשבעת תחלה על כתובתה מדצריכה לישבע עכשיו שלא זילזלה וזו השבועה הוי רק ע"י גלגול וזש"כ דצריכה לכלול בשבועה שלא זילזלה ולעיל סי' צ"ו פסק בקרקע המכירה בטלה אם לא נשבעה תתלה. וכזה הקשה לעיל סקט"ו לז"כ דאיירי כאן דמכרה עפ"י ב"ד רק דלא הי' ב"ד מומחין תחלה גם י"ל דהכא דלא ערערה על המכירה כצ"ל:

ב"ש סקי"א מ"ש ונשמע מזה אפי' אם מכרה בלי ב"ד ור"ל דע"כ מיירי הכא במכרה בלי ב"ד דאי בב"ד היתה המכירה בודאי לא היו טעו השמאים בפלגא. אף דמבואר לקמן בסי' ק"ד דהב"ד יכולין ג"כ ליטעות בפלגא מ"מ א"ש דהתם היו הב"ד בעצמם המוכרים לכן יש באפשרות דטעו אבל הכא דאיירי דהיא בעצמה היתה מוכרת רק דבעינן דתהי' המכירה בפני ב"ד דבקיאי בשומא לא שייך לומר דטעו בשומא עד פלגא דהא הב"ד בעצמן הם השמאין ובודאי דקדקו בשומא א"ו איירי כאן דמכרה בלי ב"ד כמ"ש:

ב"ש סקי"ג מ"ש משום דס"ל אלמנה שאני. אבל הרב בעל קרבן נתנאל ז"ל מתרץ דלפמ"ש הרא"ש כיון דלא איפשט לא קנה לוקח דאוקי ארעא בחזקת מ"ק. ועפי"ז מיושב מה שלא ביארו הרי"ף והרמב"ם והרא"ש דהדין דכולן מכרן קיים איירי בקטני כדמסיק הש"ס משום דהא דפסקינן מעביר על דבריו הוי. דמפני הספק נוקי ארעא בחזקת מ"ק משא"כ אלמנה כשמכרה הקרקע בחזקת מ"ק מפני שעבוד כתובתה לכך מכרן קיים. והתלמודא דצריך לאוקמא בקטיני כדי שלא תפשוט דמוסיף על דבריו הוי ולא ניחא למדחי דהתנא ג"כ מסופק עיי"ש:

תוכן העניינים

ביאור מנחם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה