ביאור מנחם· רבי משה מנחם מנדל אהרנסון
הלכות כתובות · סימן צז
ח"מ סק"ב מ"ש ובזה מיושב מ"ש סעיף א'. ר"ל דהמחבר בס"א איירי הכל בתובעת כתובתה לזה יכול להשביעה בטענת שמא אפטרופס שבחיי בעלה אעפ"י שאין עלי' שבועה מצד הכתובה דאינו טוען צררי מ"מ יכול להשביעה על חנונית וס"ל כדיעה א' שבס"ב אבל מצד פו"ע לבד אין עליה שבועה אפי' בתובעת כתובתה וכ"כ הב"ש בסק"א. עיי"ש:
ח"מ סק"ג מ"ש הטעם ראשון דא"צ לישבע על חנונית לחוד אלא ע"י גלגול אם צריכה לישבע ליורשים על כתובתה שמא התפיס לה בעלה צררי בחייו וכסברת התוס' הובא לעיל בסי' צ"ו בב"ש סק"א דכתובה דאית לה מתקחז"ל חיישינן לצררי גם בת"ז ולז"כ הח"מ דלטעם ראשון הוי בגרושה דלא חיישינן לצררי דהוי ת"ז וטוענת עם בעל בעצמו לא חיישינן לצררי אם הבעל אין טוען ברי שהתפיס לה צררי לכן בסתמא א"צ שבועה על כתובתה משום התפסת צררי כמבואר מזה כאן בב"ש סק"א ולז"כ הח"מ דהרא"ש והטור לא סברי כטעם הראשון אלא סוברים כטעם השני דבתשובת מהר"ם דתליא הכל בתביעת כתובתה ובאה להוציא כתובה מבעלה או מיורשים צריכה שבועה לכן מן הדין גם בגרושה אעפ"י דאין עלי' שבועה מצד כתובתה משום התפסת צררי דהוי תוך זמנו והבעל לא טען דהתפיס לה צררי מ"מ צריכה שבועה על חנונית בעת תביעת כתובתה דסתמא אמרו כל שתובעת כתובה צריך להשביעה וה"ה באלמנה אם פטרה הבעל משבועת כתובה מ"מ אם באה לתבוע כתובתה מיורשים ואינה מחזקת בכתובה דלא יחד לה קרקע בכתובתה א"כ היא באה להוציא כתובה צריכה שבועה עי"ז על חנונית בתובעת כתובתה. אבל אם יחד לה קרקע בכתובתה דלא מיקרי מוציא אלא הוי מוחזקת בכתובתה אז א"צ שבועה על חנונית ג"כ כן היא תמצית דברי הח"מ ויש ט"ס בדבריו מ"ש בתחלה או שיחד לה שדה יכול להשביעה זה ע"ס דהא בעצמו מסיים דבייחד לה קרקע מיקרי מוחזקת אלא כצ"ל ה"ה באלמנה שפטרה משבועה שאז אין עלי' שבועה מצד כתובתה מ"מ לפי טעם השני דתליא הכל בתביעת כתובתה צריכה לישבע כשבאה לתבוע כתובתה בלא יחד לה קרקע. גם מ"ש לפי טעם ראשון ג"כ ע"ס דהא לטעם ראשון לא תליא בתביעה. רק לטעם השני תליא בתביעה דהרא"ש והעור סברי כטעם השני דתליא הכל בתביעת כתובתה אבל לטעם ראשון לא תליא בזה אלא תליא אם צריכה שבועה על כתובתה דהיינו נגד יורשים דיש חשש צררי או בגרושה בטוען כן נגדה דאז צריכה שבועה על התפסת צררי נגד כתובתה אז יכול להשביעה גם על חנונית ע"י גלגול כמ"ש:
ב"ש סק"א. וב"ח וח"מ הבינו מתוס' ור"ל דהב"ח וח"מ פירשו דברי התוס' דלכן ברישא יורשים דוקא דעיקר שבועת אפטרופסין הוי רק ע"י גלגול התפסת צררי דהיינו אם תובעת כתובתה וצריכה לישבע אגב זה מגילגול שבועת חנונית וזה לא משכחת רק ביורשים דתובע' כתובתה ומחוייבת שבועה. ולזה יכול לגלגל שבועת אפטרפוס. אבל בגרושה דאז אין עלה שבוע' משום התפסת צררי דהא הוי ח"ז וא"כ בודאי לא התפיס לה צררי דהא אין אדם פורע ת"ז אז א"י להשביע על אפטרופס ולז"כ התוס' יורשים דוקא דהואיל דנגד יורשים שייך להשביעה ע"ז אפטרופס ע"י גלגול אבל הב"ש חולק ע"ז וביאר דעת התוס' דלהכי כ' דיורשים דוקא הואיל דר"ש קאי על מתני' דפטרה משבועה וא"כ לא משכחת גבי שבוע' כלל רק אצל יורשים דר"ש כא"ש ס"ל דנגד יורשין לא מהני פטורין א"כ התוס' לא דברו מזה אם השבועה של אפטרופס הוי ע"י גלגול או לא. רק כוונת התוס' הוא דמה דנקט הסיפא אין תובעת כתובתה אין היורשים משביעין אותה הוא לאו דוקא דהא גם הבעל א"י להשביע' לר"ש רק דנקיט יורשים איידי דרישא נקיט יורשים והתם ברישא הוי משכחת השבועה רק גבי יורשים דהא הבעל פטרה משבועת עצמו לזה תני בסיפא נמי יורשים אמנם יש להביא ראי' לדעת הב"ח וח"מ דזו השבועה של אפטרופס רק ע"י גלגול מדברי הרי"ף ז"ל דכ' לאבא שאול דס"ל דאין הפטור מועיל לגבי יורשים היינו כשלא פטרה בפי' נגד היורשים אבל אם פטרה בפי' נגד היורשים שלו מהני הפטור גם לא"ש וא"כ אבא שאול אינו חולק על מתניתן ותמהו עליו הרשב"א והנ"י דא"כ קשה על מה דמשני אביי דר"ש כא"ש ס"ל הא הפטור בפירוש נגד היורשים גם כ"ע מודים דמהני ובלא פטור בפירוש לא נזכר כלל דמהני וכתב הרשב"א דס"ל להרי"ף דלאחר דמשני הש"ס תירוצא אחרינא הדר בי' מהאי תירוצא וא"כ צ"ל דלא איירי א"ש מפטור דהא פעור מפורש מהני. וא"כ בל"ז קשה הא דקאמר דיורשין משביעין אותה הא אין היורשין יכולין להשביעה. א"ו ע"י גלגול משביעה שבועת אפטרופס. ודווקא כשתובעת כתובתה. ואף דהרי"ף לא פסק כר"ש מ"מ נשמע לדידן דפסקינן כר"ש הדין כן. וא"כ יש ראי' להב"ח והח"מ כן משמע בספר ישועת יעקב:
בא"ד מ"ש מ"מ הטור לא ס"ל כן כי היכי דלא להוי שלש מחלוקת בזה הת"ק ור"א ור"ש ר"ל דלת"ק משביעה על פו"ע ע"י גלגול. ור"א ס"ל דגם בלי גלגול יכול להשביעה ור"ש חולק וס"ל דוקא בתובעת כתובתה ואז הוי הדין גם בלי גלגול יכול להשביעה על פו"ע ואם כן הוי דלא כתנא קמא דסבירא ליה על פו"ע יכול להשביעה דווקא על גילגול וגם דלא כר"א דס"ל דתמיד יכול להשביעה של פו"ע גם באינה תובעת כתובתה ולר"ש דוקא בתובעת יכול להשביעה על פו"ע בלי גלגול וא"כ סברא רחוקה דלהוי ג' מחלוקת א"ו דר"ש לא פליג על פו"ע אלא ס"ל כת"ק דע"י גלגול דוקא יכול להשביעה על פו"ע אבל בלי גלגול א"י להשביעה על פו"ע גם בתובעת כתובתה ור"ש לא פליג רק על חנונית דא"י להשביעה רק בתובעת כתובתה דלא כת"ק דס"ל דיכול להשביעה על חנונית בלי גלגול גם באינה תובעת כתובתה כמ"ש: