אור ברסלב
ביאור מנחם הלכות כתובות › סימן צד

ביאור מנחם· רבי משה מנחם מנדל אהרנסון

הלכות כתובות · סימן צד

סימן צג

ב"ש סק"א מ"ש ונראה ור"ל דכן מבואר בהרא"ש ובטור שכתבו וכן אם אין הנכסים מספיקים לזונה והיא רוצה לשבת בבית בעלה בלי מזונות ובלי תביעת כתובתה. מבואר אם תבעה כתובה אין לה מדור. וכ"מ ברש"י ר"פ אע"פ דכתב נ"מ לתובעת דאז אבדה כל התו"כ עיי"ש:

ב"ש ס"ק ב' מ"ש לכאורה משמע ר"ל דיש לפרש מ"ש המחבר דנותנין ה מדור או יושבת במדור שהיתה יושבת בחייו דהברירה ביד היורשים ג"כ ליתן לה מדור במקום אחר. ואי תפרש כן מה פליג הי"א דהרמ"א דסובר דיכולין היורשין ליתן לה מדור בבית אחר הא גם להמחבר כ"ה דנותנין הברירה ליורשים שיתנו לה מדור בבית אחר לז"כ הב"ש אלא ה"ק דהפירוש מ"ש המחבר דנותנין לה מדור באותו בית דווקא ועיקר הברירה ביד היורשים אם ירצו יכולין ליתן לה מדור אחר בבית זה שלא היתה יושבת במדור זה בחיי בעלה או אם ירצו יתנו לה בית זה ומדור זה שדרה בחיי בעלה וע"ז חידש הי"א דהרמ"א דיכולין היורשים ליתן לה מדור ג"כ אף בבית אחר ולדחותה מבית זה כלל:

ב"ש סקי"ז מ"ש דהוי קולא לנתבע היינו ליורשים. ור"ל דלפירש התוס' דהאבעיא דש"ס הוי לענין לכתחלה אם יש בידה לתקן הבית. ועלה בתיקו והוי קולא לנתבע דהנכסים קיימי בחזקת יורשים לפ"ז הקשה הא לעיל אמרינן דהנכסים הוי בחזקתה לז"כ הואיל דמ"מ נותנים לה מדור אחר לכן מקילים ליורשים. אבל על הטור קשה דסובר דאין נותנין לה מדור כלל קשה כהנ"ל. ואפ"ל דסברת הטור כ"ה דהכא דמיד דנעשה רעוע אזיל הזכות שלה והוי כנפל המדור ואם כן שוב מה שייך לומר דהנכסים קיימי בחזקתה הא ליכא נכסים כלל ואין לה עי"ז שום זכות כלל ול"ד לדעיל דהזכות שלה הוי על כל הנכסים אמרינן שפיר בספיקא דדינא קיימי הנכסים בחזקתה. ועוד יש להסביר החילוק מלעיל דהכא הוי הספק בעיקר החיוב דשמא אין מגיע לה כלום דירה אם נתקלקל הבית לזה לדידן הוי כא"י אם נתחייבתי לך אבל לעיל דהחיוב הי' בודאי ליתן לה מזונות מעולם פ"א דהא הי' לה כתובה רק כעת נולד לנו ספק דלמא נפרעת הכתובה והוי הספק פרעון וקיי"ל א"י אם פרעתי חייב לשלם. ובזה מתורץ לי נמי קושית הגאון מהר"פ מפפ"ד ז"ל בספרו שם דהקשה דכאן אמרינן דלא תחזק בדקו והא מבואר בחו"מ סי' שי"ב סעיף ז' די"א דווקא אם נפל אבל אם הוא קיים אלא שמסוכן לדור בו חייב המשכיר לבנותו והוא מלשון הטור שם הואיל דהבית עומד לתקן ועדיין נקרא בית וא"כ הכא פסק קולא לנתבע הו"ל לפסוק התם נמי קולא לנתבע הוא המשכיר אבל א"ש דשם בודאי נתחייב המשכיר פ"א להשוכר ליתן לו בית דירה עבור השכירות שנטל מהשוכר לזה הוי להמשכיר הספק בפרעון אם חייב לתקנו אם לא א"כ הוי המשכיר כא"י אם פרעתיך וחייב לתקן אם עומד רק שמסוכן לדור בלי תיקון אבל כאן הספק בעיקר התחלת החיוב הואיל דנתקלקל איבד זכותה ולא היתה לו מעולם שום חיוב בנתקלקל הבית לכן הוי להיורשים כא"י אם נתחייבתי לך ופטור כמ"ש:

תוכן העניינים

ביאור מנחם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה