אור ברסלב
ביאור מנחם הלכות כתובות › סימן צב

ביאור מנחם· רבי משה מנחם מנדל אהרנסון

הלכות כתובות · סימן צב

סימן צא

ח"מ סק"א מ"ש אפי' לאחר נשואין. דאילו קודם נשואין כבר נתבאר לעיל סי' צ' סעיף א' דארוסה מכרה קיים אפי' בלי תנאי. ור"ל דאי אמרינן בארוסה מכרה בעל בלי תנאי הי אמרינן הכא דמהני דכתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך רק לענין דתהי' מכרה קיים דווקא אם מכרה קודם נישואין אבל אם מכרה לאחר נישואין אותן נכסים שנפלו לה בעודה ארוסה מכרה בטל גם אם כתב לה דו"ד אין לי בנכסיך רק מחמת דהדין גם בלי תנאי מהני מכורתה באותן נכסים שנפלו לה בעודה ארוסה אם מכרה קודם נישואין. ואם כן מה דכתב לה התנאי דו"ד אין לי בנכסיך לטפויי אתי גם אם מכרה אחר נישואין אותן נכסים שנפלו בעודה ארוסה מהני נמי המכירה שלה דאל"ה מה פעל התנאי יותר. אבל צ"ע דק' דהא י"ל דאין זה הוכחה כלל דלעולם לאחר נישואין אם מכרה לא מהני מכורתה לעולם. רק התנאי פועל יותר לענין לכתחלה דבלי תנאי הוי הדין דאינה יכולה למכור לכתחלה גם קודם נישואין אבל אם הי' התנאי דכתב לה דו"ד אין לי בנכסיך מהני לכתחלה בקודם נישואין אם מכרה אותן נכסים שנפלו בעודה ארוסה אבל לאחר נישואין לא מהני מכירתה גם בדיעבד. וגם אי נימא כדבריו דלאחר נשואין מהני נמי מכירתה קשה נמי מה פועל התנאי יותר דהא גם בלי תנאי מהני מכירתה לאחר נשואין לדינא דמתני' כקושית התוספות הובא בב"ש סק"א וא"כ לקושית התוס' הנ"ל אין הוכחת הת"מ עולה שפיר דבין כך ובין כך קשה מאי מועיל התנאי יותר. וצ"ע קצת בזה.

ב"ש סק"א מ"ש וכן מוכח ר"ל דהוכיח מתוס' והרא"ש דכתחלה א"י למכור גם בסילק א"ע מנכסים דאיל"ה דע"י סילוק מועיל יותר דגם לכתחלה יכולה למכור אחר נישואין א"כ לא הי' התחלה לקשייתם דהקשו מה פועל דכתבה דו"ד אין לי בנכסיך דאם מכר' קיים הא בני תנאי נמי מכירתה קיים בדיעבד לדינא דמתני א"כ אי נימא דע"י תנאי יכולה למכור לכתחל' חותן נכסים שנפלו בעוד' ארוסה לאחר נישואין נא הי' קשה קושייתם דהא נ"מ לענין לכתחלה דאם הי' תנאי הנ"ל יכולה למכור לכתחל' אותן נכסים שנפלו בעודה ארוסה לאחר נישואין אבל בלי תנאי א"י למכור לכתחלה אותן נכסים שנפלו בעודה ארוסה למכור לכתחלה לאחר נישואין. א"ו דלכתחלה א"י למכור אתר נישואין גם אם הי' תנאי עמה. אמנם לא זכיתי להבין ד"ק דהביא ראי' דא"י למכור לכתחלה ג"כ אחר נישואין מקושית התוס'. והוי כמו תדע מהקושיא דאדרבה דנימא דהדין דיכול' למכור לכתחל' ג"כ אחר נישואין וזה פועל התנאי דבלי תנאי לא היתה יכולה למכור לכתחל' אחר נישואין וממילא קושית התוס' והרא"ש מתורץ. וא"כ עיקר ראי' דהדין דמכירה שלה לאחר נישואין לא מהני רק בדיעבד ולא לכתחלה מלשון המתניתין דמבואר דאם מכרה קיים משמע בדיעבד דוקא וא"כ הו"ל להב"ש להוכיח ממתני' גופי' דהא מקושיות תוס' והרא"ש לא מוכח דהדין כן כדכתיבנא. וצ"ע בזה:

ב"ש סק"ג מ"ש או אם כתב בשאר לשון ר"ל דכתב דו"ד אין לי מנ"מ שלך אז לר"א סילק א"ע מירושה ומפירות ג"כ אבל לאביי דיד בעה"ש על התחתונה ה"ה בנ"מ לא סילק א"ע מירושה ומפירות דיד בעה"ש על התחתונה:

ב"ש סק"ו מ"ש קודם אירוסין אין לו שום זכות בנכסים לא מהני סילוק אפי' בקנין. וזה דעת הר"ן ודייק מהש"ס דמוקי לה בעודה ארוסה ולא מוקי דאיירי קודם אירוסין. א"ו דלא מהני קודם אירוסין הואיל דאין לו שום כח וזכות בהנכסים הוי לי' כדבר שלב"ל כמבואר מזה במ"ל פ' כ"ג מה"א ודוקא בעודה ארוסה דיש לו קצת זכות בנכסים הוי כדשלב"ל. אבל צ"ע דהא זה דמוקי הש"ס בכותב ועודה ארוסה הוא מד' ר' ינאי ובהדיא מבואר בתוס' שם ד"ה כדרב כהנא דר' ינאי ס"ל אדם מקנה דבר שלב"ל ואם כן אזלא הוכחת הר"ן הנ"ל דהא הו"ל לאוקמי' גם קודם אירוסין כמ"ש:

בא"ד מ"ש ואחר נישואין לא מהני סילוק על הנכסים שנפלו אח"כ אפי' בקנין רק בעודה ארוסה מהני ולפ"ז בזמן הזה דמארסין בעת החופה לא משכחת דמהני סילוק דהא הוי מיד לאחר נישואין ולאחר נישואין לא מהני קנין. וכבר דיבר מזה רבינו הגדול הש"ך ז"ל בחו"מ סי' ס"ו ס"ק קל"ד. אמנם ראיתי בספר שער המשפט מהגאון מוה' איסורל ז"ל דהביא תשובת הגאון מוה' זוסקינד ז"ל מלובלין. ותשובת הגאון בעל חות יאיר ז"ל שכתבו דגם בזה"ז מהני סילוק בקנין תחת החופה דזה מיחשב רק כעודה ארוסה ולא מיקרי נשואה. עד שאוכלים יחד החתן והכלה במקום צנוע אחר החופה ומבואר זה בסימן נ"ה בהג"ה ועדיין מיקרי ארוסין עד הסעודה ובספר אבני מילואים הביא בשם עבודת הגרשוני דסומכין על מהר"ם הובא בח"מ ס"ק ד' דס"ל דיכול לסלק א"ע מדבר שלב"ל כמו שיכול להתנות עם אשתו שתסלק שיעבודה מהקרקע קודם שלקח הקרקע. והאריך מאוד בזה. שוב ראיתי בס' ישועת יעקב להגאון מלבוב ז"ל דמתמיה ג"כ על המנהג שלנו דמארסין תחת החופה וכותבין שטרי סילוק קודם החופה דזה לא מהני כדעת רמ"א בשם הר"ן ז"ל. ובעת החופה הוי לאחר נישואין ולא משכחת לומר דמהני סילוק. ומסיים דאם מביא שטר סילוק כזה לידו עושה פשר ביניהם כי דבר זה פלוגתא דרבוותא והאריך בזה אמנם ראיתי מאאמ"ו הרב ז"ל דהי' כותב שטר הסילוק בלשון חזרה ולא הי' כותב בלשון סילוק רק הי' כותב דמתחייב להחזיר סך כך וכך כמבואר ברמ"א לקמן סעיף ז' במ"ש והא דלא מהני תנאי לאחר שנשאה דוקא שאמר שלא ירשנה אבל מ"מ אם מתחייב א"ע להחזיר ליורשיה מה שירש ממנה צריך לקיים וא"כ ה"ה לכל מילי סילוק אם כתב לה דמתחייב את עצמו להחזיר מהני:

ב"ש סק"ח מ"ש ויש לדחות. ר"ל דהתוס' אפ"ל דאיירי מסילוק סתם לפ"ז מוכח שפיר מדלא תירצו בסילוק סתם דמהני לנכסים שנפלו אח"ז מוכח דסוברים דלא מהני בסילוק סתם לנכסים שנפלו. אבל בסילוק בפירש לנכסים שנפלו אח"ז י"ל דסוברים דמהני בעודה ארוסה על נכסים שנפלו אחר נישואין. ועיקר קושיותם הי' מסילוק סתם. כמבואר בהרמ"א ס"ב דכתב אא"כ פירש בהדיא על נכסים שנפלו אח"ז הרי מבואר דמהני כמ"ש:

ב"ש סק"י מ"ש דלא משמע כן מרמב"ן והרא"ש והר"ן דלא מהני סילק סתם על נכסים שנפלו אח"ז מדתירצו קושייתם מה פועל הסילוק אותה לדינא דמתני' דמהני בלי סילק. לזה תירצו דמהני סילק לנכסים שנפלו אח"ז אף דהמתני' איירי בסילוק סתם דכתב לה סתם דו"ד אין לי בנכסיך מ"מ מבואר דסילק סתם מהני לנכסים שנפלו את"ז. וגם מתשובת מהר"מ מוכח דסילק סתם מהני דהא ס"ל דפירות הוי כנכסים שנפלו אח"ז. וא"כ לדעת מהר"מ מאי פריך הש"ס ואימא מפירי סילק אי ס"ל למהר"ם דסילק סתם לא מהני לנכסים שנפלו אח"ז א"כ לא מהני נמי לפירי א"ו דמהר"ם סובר דמהני סילק סתם גם על נכסים שנפלו אח"ז. לז"כ ואפשר לתרץ. ר"ל דמהרמב"ן והרא"ש לא מוכח מידי דהם כתבו לדינא דמתניתין דמהני בלי סילק והי' קשה להם קושיתם הנ"ל לזה הוצרכו לתרץ דמהני הסילק על נכסים שנפלו אח"ז ג"כ אבל בעלמא לא והיינו לפי התירץ האמת דקיי"ל אפי' נכסים שנפלו אחר נישואין ומכרה אחר נישואין הבעל מוציא מיד הלקוחות א"כ י"ל דהסילק לא קאי על נכסים שאפי' אחר נישואין בסילק סתם רק בסילק בפירוש על אחר הנשואין כדעת הרמ"א. אבל מתשובת מהר"ם קשה. דהא ס"ל דפירי הוי כנכסים שנפלו אח"ז. מ"מ חזינן דפריך הש"ס ואימא מפירי סילק אף דהמתני' איירי בסילק סתם. הגם די"ל דמהר"ם אזיל נמי כשיטת הרא"ש והרמב"ן לדינא דמתניתין דסובר דמכירה קיים בלי סילק וא"כ ע"כ הסילק הי' על נכסים שנפלו אח"ז דהוי כפירש בהדיא. ולזה פריך שפיר הש"ס לדינא דמתניתין ואימא מפירי סילק. דהא ע"כ הי' התנאי דסילק על פירי דהוי נכסים שנפלו אח"ז דאי לא"ה למה לו הסילק דהא בל"ז מכירתה קיימת לדינא דמתני' אבל א"ש דה"פ בדברי הב"ש דמנ"ל להש"ס ליפרך אמתני' ואימא מפירי סילק דלמא המתניתין דהכותב לא אזיל כר"ג אלא ס"ל כהמ"ד דאמרו לו דהמכירה בטלה בלי סילק. ואם כן סתם סילק לא קאי אנכסים שנפלו אחר נשואין. וא"כ לדעת מהר"ם דפירי הוי כנכסים שנפלו אח"ז לא פריך הש"ס כלל. א"ו דס"ל למהר"ם גם אי נימא דבלי סילק לא מהני המכירה כאידך מ"ד דהמתני' דהאשה שנפלו מ"מ בסילק מהני אף בסילק סתם ולא פירש בהדיא על נכסים שנפלו אחר נישואין מ"מ מהני בעודה ארוסה א"כ מבואר מהמר"ם דלא כהרמ"א כמ"ש:

סקי"ב מ"ש מש"ה לענין מכירה לא סילק. ר"ל דאין ראי' מה שהזכיר לשון מנכסיך דבאמת לא הי' דעת הבעל לסלק מגוף הקרקע רק מה דהזכיר לשון מנכסיך הי' כוונתו להקנות הקרקע לפירות. דאם הי' אומר לפירות לבד לא מהני כלל דפירות הוי דשלב"ל כדעת מהר"מ הנ"ל לכן הי' מוכרח להזכיר לשון נכסיך לזה סובר התוס' דב"ק דמכרה בטל דבאמת לא סילק א"ע מגוף הנכסים אבל התוספות כתובות ס"ל דסילק מפירות בפירות מהני וא"כ אי כוונתו הי' מפירות לבד למה הי' מזכיר לשון נכסיך א"ו מדהזכיר ש"מ דדעתו ג"כ לסלק א"ע מגוף הנכסים. לזה מכרה קיים כמ"ש:

ב"ש סקי"ז מ"ש ואיירי הפלוגתא בשהתנה עמה קודם נישואין. ור"ל אבל אם התנה עמה אחר נישואין גם הת"ק מודה דירשנה. אבל שאר פוסקים סוברים דמחלוקת רשב"ג ות"ק דווקא בהתנה אתר נישואין אבל בהתנה בעודה ארוסה גם רשב"ג סובר דאם מתה לא יירשנה כמבואר מזה באריכות בלחם משנה. ובס' ישועת יעקב ז"ל הביא ראי' ברורה דלרשב"ג לא מהני סילוק בירושה אף אם כתב לה התנאי בעודה ארוסה מפרק ח"ה דקאמר הש"ס אין לאיש חזקה בנכסי אשתו ופריך הש"ס ואמר רב א"א צריכה למתות באחר והאמר רב המחזיק בנכסי אשתו איש לא מהני אלא בבעל וכתבו התוס' שם אמאי לא מוקי דברי הרב דסובר דא"א צריכה למחות איירי בכתב לה הבעל דו"ד אין לי בנכסיך דאז אין לבעל זכות בנכסים. ותירצו דהא עכ"פ הי' יורשה. וא"כ י"ל דהיתה סומכת על הבעל. ולכאורה קשה אמאי לא מוקי שסילק א"ע מירושה ג"כ. אבל א"ש דהא רב פסק כר' שמעון בן גמליאל דאין התנאי מועיל לירושה. ולפ"ז אי נימא דרשב"ג סובר דווקא לאחר נישואין לא מהני התנאי אבל קודם נישואין בעודה ארוסה מהני התנאי קשה לוקמי דברי רב בסילק א"ע מירושה בעודה ארוסה לזה סובר דא"א צריכה למחות באחר דאינה סומכת כלל על הבעל א"ו דלרשב"ג לא מהני סילק גם בעודה ארוסה. ולפ"ז מה דכתבו הפוסקים דהירושלמי מוקי פלוגתא דת"ק ורשב"ג באחר נישואין אבל בעודה ארוסה סובר רשב"ג נמי דמה התנאי דלא יורשנה מבואר מש"ס דילן ההיפך דאיל"ה הדרא קושית התוס' הנ"ל ומזה קשה על דברי רמ"א ז"ל. דחידש לנו הדין דהא דלא מהני התנאי אתר שנשאה הוי רק אם התנה בדרך סילוק אבל אם התחייב א"ע להחזיר ליורשיה מהני התנאי וחייב להחזיר ליורשיה א"כ אמאי לא מוקי הש"ס דברי רב דקאמר א"א צריכה למחות באחר בכה"ג דמחייב הבעל להחזיר ליורשיה דשוב אינו יורשה ואין סמיכתה על הבעל כסברת הח"מ הנ"ל כמ"ש:

תוכן העניינים

ביאור מנחם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה