ביאור מנחם· רבי משה מנחם מנדל אהרנסון
הלכות כתובות · סימן פ
ב"ש סק"ה מ"ש אבל לדינא י"ל דס"ל כוותי' ר"ל דאיתא במתני' ר"א אומר אפי' הכניסה לו מאה שפחות כופה אותה לעשות לו בצמר דהבטלה מביאה לידי זימה. רשב"ג אומר דהבטלה מביאה לידי שיעמום ואמר ר"ה בגמרא דנ"מ דמטללי בגורייתא. דלר"א לא מהני דמ"מ דשוחקת בהם איכא זימה אם יושבת בטל משאר מלאכות. ולרשב"ג דאמר דהבטלה מביאה לידי שיעמום מהני אם משחקת בגורייתא. ואיפסק הלכה כר"א. ולפי"ז לא מהני אם משחקת בגורייתא לבד דמביא לזימה. והגם דבכ"מ פסקינן הלכה כרשב"ג כתבו התוס' ד"ה הלכה דאין זה שאותו בימיו ר"א וכן פסקו הרי"ף והרמב"ם אבל הרא"ש כתב דהלכה כרשב"ג ולדעתו מהני אם משחקת בגורייתא ומה דפסק הש"ס הילכתא כר"א הוי רק נגד הת"ק דאם הכניסה לו ד' שפחות דיושבת בקתדרא ור"א פליג דמ"מ כופה אותה לעשות בצמר ובזה הלכה כר"א אבל נגד רשב"ג אבל הב"ש פירש דגם הרא"ש ס"ל כתוס' ורי"ף והרמב"ם דהבטלה מביא לזימה ולא מהני מה דמשחקת בגורייתא רק דהב"ש ס"ל דאין ראי' שלהם ראי' ממה דפסק הש"ס הלכה כר"א. די"ל דמה דקאמר הש"ס הלכה כר"א הוי רק נגד הת"ק אבל לדינא י"ל דס"ל כוותי' כמ"ש:
ב"ש סק"ו מ"ש דתנא במתני' וברייתא הכל אחד הוא. ר"ל דבש"ס ד' ס"א אמר ר"ה אעפ"י שאמרו ארבע יושבת בקתדרא אבל מצעת לו המטה ופרש"י דהיינו לפרוס לו הסדין דהוי דבר שאינו טורח דהוי מילי דחיבה ולא דמי למצעת המעה דמתני' דהוי דבר טרחא ור"ל דהי' לרש"י קשה בעצמו על ר"ה דמ"ל דמצעת לו המעה גם בהכניסה ד' שפחות והא במתני' מבואר דאם הכניסה לו רק ב' נמי אין מצעת לו מעה. לזה פירש"י דמצעת דמתני' איירי ע"י טרחא. אבל הר"ן והמ"מ מתרצו דר"ה לא פליג על מתני' רק דגורסין במתני' רק מצעת המעה ר"ל לכל ב"ב הסמוכים אצלו ודילגו תיבת לו במתני' וא"כ בשלש שפחות אין מצעת להם רק להבעל לבד וזה גם בהכניסה ד' שפחות מצעת להבעל את המטה וזה אתי ר"ה ומפרש דלבעלה מצעת לו המעה תמיד ולהפוך הכו"כ גם בטירחא אבל הב"ש פירש דמצעת המעה דמתני' וברייתא הכל אחד ר"ל דלשניהם הוי חד דינא דגם לב"ב הסמוכים על שלחנו מצעת להם מעה גם בטירחא ומ"מ ר"ה לא פליג על מתני' דר"ה בא לומר דאעפ"י דבמתני' מבואר דבהכניסה לו ארבע יושבת בקתדרא מ"מ תקנו חז"ל אחר המתני' דמצעת להם המעה גם בטרחא ולכל ב"ב הסומכים לו ומביא ראיה ע"ז דהא בגמרא איתא דהבעל יכול לומר קמי ארחי ופרחי מאן יטרח משמע דהאשה חייבת ליטרח קמי ארחי ופרחי בהצעת להם המעה והגם דהתם איירי בשני שפחות לבד מ"מ הא חזינן דחייבת להציע להם המטה גם בהכניסה שפחה במקומה. לזה ה"ה באם הכניסה ד' שפחות מחוייבת להציע לו המעה גם לב"ב הסמוכים לו כמ"ש:
ח"מ סקי"ב מ"ש מהי תיתא אם בן בעלה יאמר לה הושיע לי כצ"ל:
ב"ש ס"ק ך' מ"ש אם הוא בידו אין בידו לכוף אותה כצ"ל:
ב"ש סקכ"א. מ"ש כתב הרשב"א מעכב מהמזונות כנגד שכר מי שישמנו כצ"ל: