אור ברסלב
ביאור מנחם הלכות כתובות › סימן עו

ביאור מנחם· רבי משה מנחם מנדל אהרנסון

הלכות כתובות · סימן עו

סימן עה

ב"ש סקי"ח מ"ש והא דלא פירש הטור כדברי הר"ן עיין בדברי הב"ח ומ"מ קשה למה לא כתב רבינו הטור כאן ג"כ שהדירה מהנאתו אם לא תאמרו לפלוני וכ"ה בנדרה היא וקיים לה איירי גם כן דנדרה מתשמיש שאסורה עלי' אם לא תאמר לפלוני מה שאמרת לי כמו לעיל בנדרה שלא תתקשט ותלאה בתשמיש ולמה שינה הטור כאן לפרש דמיירי שנדרה נדר עינוי נפש ואמר לה הבעל אני מיפר לך ע"מ שתאמרו לפלוני מה שאמרת לי לז"כ הב"ח וי"ל דלישנא דמתניתין הכא מוכח דתנא אמר לה ע"מ שתאמרו לפלוני מוכת לפרש כך דאמר לה מאי על מנת לכן פירש הטור דמיירי בנדרה נדר עינוי נפש דיכול להפר ואמר לה ע"מ זה אני מיפר לך שתאמרו לפלוני וא"ת משנתינו גופא קשה אמאי נקטו בזה"ל ע"מ טפי מכל הנדרים דתנא מתניתין לעיל וה"ל למתניתין לומר זה הלשון דשאר נדרים המדיר אשתו שתאמרו לפלוני מה שאמרת לי וי"ל דבכל הני דתני מתניתין שפיר ליכא לחלק בין הדיר הוא אשתו או נדרה היא וקיים דיוציא ויתן כתובה הואיל דקשה לה לקיים הנדר כמבואר לעיל סי' ע"ב אבל הכא אי איירי דאמר לה אני מדירך מתשמיש ע"מ שתאמרה לפלוני א"כ איכא לאפלוגי בין נדר הוא לבין נדרה היא דבנדר היא ממזונות ומתשמיש ע"מ שתאמרו לפלוני בזה שפיר הדין דיוציא ויתן כתובה דקשה לה לקיים הנדר להעיז פני' לומר דברים מגונה. אבל אם נדרה היא בכה"ג דאמרה קונם תשמישך עלי אם לא אומר לפלוני דברים שאמרת לי בעת תשמיש הרי חזינן דהעיזה פניה לדבר כן לבעלה וא"כ בודאי לא יהא קשה לה לומר אלו הדברי' וכן הי' ראוי להיות גם בקיים לה דלא יוציא ויתן כתובה הואיל דבלא"ה פרוצה היא ולהיפוך לא נקט התנא המדיר את אשתו דהוי משמע בין שנדר הוא או נדרה היא ותנא ע"מ שתאמרו לפלוני ע"כ מיירי בנדרה מכבר נדר עינוי נפש ואמר לה אני מיפר לך ע"מ שתאמרו לפלוני לכן יוציא ויתן כתובה דקשה לה לסבול זו הפרה והנדר קיים אצלה ומסני סני אותה כה"ת דברי הב"ח ז"ל שכ"כ הב"ש ודין זה לא אתיא אלא להפוסקי' דסברי אם לא הפיר צריך לגרש אותה מיד אבל לדעת הרמב"ם דס"ל דאינו מחויב לגרש אותה לא אתיא שפיר מה דס"ל להטור דיוציא ויתן כתובה אלא ס"ל לרמב"ם כל שנדרה הברירה בידו לומר לא איכפת לי במה שנדרה ותשב תחתיו ואם אומר אי אפשי באשה נדרנית אז יוציא ויתן כתובה כמבואר לעיל בסע"ד בח"מ סק"ח עיי"ש ודו"ק:

ב"ש סק"ז מ"ש בתחלת הדיבור מיהו במקום שנוהגים צריך לזכות לה גט וס"ל ע"פ מה שמבואר לקמן סי' קע"ג בטור ומחבר סעי' י"א וז"ל למי שזינתה אשתו תחתיו בעדים ברצון ומת בלא ז"ק ונפלה לפני אחיו דינה כדין ערוה והיא וצרתה פטורה מהחליצה ומיבום וזה כוונת ב"ש כאן דיש לזכות לה הגט כדי שלא תהי' פוטרת צרתה מיבום כמבואר בד"מ בס"א ועיין לקמן בדברי רמ"א שם במי שהמירה אשתו דצריכה חליצה אע"ג דודאי זינתה ועיין בב"ש ס"ק י"א וי"ב עיי"ש:

תוכן העניינים

ביאור מנחם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה