אור ברסלב
ביאור מנחם הלכות גיטין › סימן קמח

ביאור מנחם· רבי משה מנחם מנדל אהרנסון

הלכות גיטין · סימן קמח

סימן קמז

ב"ש סק"א מ"ש דס"ל נתאחר כשר. לכאורה הא זה הוי מוקדם דהא נכתב הזמן מיום הכתיבה. אך י"ל הואיל ולא היה מוקדם בכוונה אלא ממילא נתאחר מזמן הכתיבה הוי דין מאוחר עליו וא"צ למסור ע"י שליח כמבואר בב"ש לעיל בסי' קכ"ז סק"ד דעת הרמב"ם ברפ"ב ע"ש ב"ש סק"ב מ"ש ה"ה אם הלך וגירשה ונתיחד עמה אח"כ והלך בעלה למדה"י כצ"ל. וזה דברי רש"י בגיטין ד' ע"ט דפירש דברי שמואל דאמר אם נתגרשה תצא לכתחילה דאיירי דהלך בעלה למדה"י ר"ל דהוי מקום עיגון דא"א להשיג לה גט אחר מבעלה ע"ש:

ב"ש סק"ד מ"ש מש"ה ס"ל ע"כ עשה בעילת זנות. ר"ל הואיל דהגט היה ע"י שמצא בה דבר ערוה א"כ בוודאי שוב לא יקדש אותה אלא הבעילה הי' בעילת זנות אבל ביבמות לא איירי בכה"ג לכן סברי ב"ש דאין ממאנין אלא ארוסות ולא נשאות דאין אדם עושה בב"ז. וראיתי בפ"י ז"ל דכתב דתירוץ זה מבואר בחדושי רשב"א ז"ל והא דלא תירצו התוס' בעצמם היינו משום דשלהי פירקן משמע דנהי דב"ש סוברין דלא יגרש אדם אשתו אלא ע"י ערות דבר היינו דוקא לכתחילה אבל בדיעבד מגורשת גם בלא מצא ערות דבר דא"כ האיך יסברו ב"ש דא"צ גט משני וסתמא בכל גווני הא זימנין משכחת דגירשה בלי ערות דבר שוב אינה נמאסת בעיניו ויש לחוש לקדושין אם נתיחד עמה אח"כ והדרא קושית התוס' הנ"ל כמ"ש:

ב"ש סק"ה מ"ש ובזה מיושב הסוגיא ור"ל דרמ"ה בעל דין זה הובא בהרא"ש הקשה על מה דאמר ר' אבא משמי' דשמואל ד' ע"ע אבל אם גירשה בגט ישן מגורשת גם בנתיחד עמה לאחר כתיבת הגט ולא חיישינן שיאמרו דגיטה קודם לבנה הא אמרינן בפ' מ"ש ד' ע"ו באומר ה"ז גיטך אם אעבור מפניך שלשים יום והיה הולך ובא הואיל דלא נתיחד עמה ה"ז גט ומשמע אם נתיחד עמה הוי גט ישן ואי נימא דמותרת להנשא בגט ישן מאי נ"מ דהוי גט ישן. ותירץ רמ"ה דהא דאמרינן הכא דאם נתגרשה בג"י תינשא לכתחילה היינו היכא דנתנה לה אחר היחוד דבדיעבד מותרת להנשא גם לכתחלה בגט זה רק לכתחילה אסרו לגרש בגט זה אבל היכא דהגט יוצא מתחת ידו קודם היחוד אף דהשליח נתנה לה אחר היחוד לא תנשא לכתחילה וזה החילוק דהביא המחבר בין מסרו לידה אחר היחוד לבין אם מסרה לידה או ליד השליח קודם היחוד בזה לא תנשא לכתחילה אף דהיה חייש לפגמי' דברי' דמ"מ מה לו לעשות הלא כבר מסר הגט לידה או לשלוחה ולזה הוסיף הב"ש דה"ה גם ע"י שליח משכחת חד צד דיהא מותרת להנשא היכא דמסר הבעל הגט ליד השליח אחר היחוד בזה שייך נמי סברת הרמ"ה דאי בא עליה בעת היחוד בוודאי היה חייש לפגמיה דבריה ולא היה מוסר הגט לשליח ועז"כ בספר ישועת יעקב דלכאורה יש מכאן ראי' דבדרבנן לא אמרינן אין שליח לדבר עבירה דהרי כאן לכתחילה אין רשאי למסור בידה הגט ישן ובדיעבד לא תנשא לכתחילה להרמ"ה. ומ"מ חזינן דהגע מועיל אם נשאת דלא תצא אף דהיה המעשה ע"י שליח בעבירה מבואר דאין המעשה בעל ע"י שליח שנעשה בעבירה אבל לאחר העיון אין ראי' מכאן דהא הבעל לא עשה שליח מתחילה כדי לעכב הגט בידו למסור לה אחר היחוד דלהוי גט ישן אלא ממילא נתעכב ביד השליח וא"כ לא נעשה השליח בעבירה. וכן מוכח מהש"ס לשיטת הרשב"א ז"ל דמתני' איירי בגט הניתן ע"י שליח דאי לאו הכי הוי פסול משום מוקדם ומ"מ מבואר בש"ס דלא תצא. וקשה הא אין שלד"ע א"ו מוכח סברא הנ"ל. ובזה מיושב מה דמבואר בירוש' הובא בתוס' דב"ש ס"ל אין חוששין לטעמיה אזיל דס"ל דלא יגרש אשתו אלא ע"י דבר ערוה והיא נמאסת בעיניו כסברת הב"ש הנ"ל. והקשה המפרש שם הא קיי"ל בש"ס לא מצא בה דבר ערוה וגירש מגורשת הא משכחת בעבר וגירש והיינו להך לישנא דמתני' איירי גם בדיעבד כמו שהעיר הפ"י בזה ולהנ"ל א"ש דהך עבר וגירש מהני בגירש מעצמו אבל ע"י שליח פשיטא דלא מהני דאשלד"ע והך דינא לא משכחת אלא ע"י שליח דאי לאו הכי פסול משו' מוקדם ממיל' לא איירי בעבר וגירש דהשליחו' הי' נתבטל וא"כ כתבו התוס' שפיר דב"ש לטעמי' הואיל דאיירי לענין לכתחילה א"כ אין יכול לגרשה אלא ע"י ערות דבר והוא נמאסת בעיניו לכן לא חיישי ב"ש לקידושין ובזה נסתר תי' הב"ש דשם במגרש אשתו ולנה עמו בפונדקי איירי במגרש בעצמו ושם י"ל דמשכחת בעבר וגירש גם בלא מצא ערות דבר כסברת הפ"י ז"ל ודו"ק:

בא"ד מ"ש ולמ"ש לא קשה מיהו על הסוגיא כצ"ל ורצ"ל דזה מילתא באנפי נפשה ולא קאי לתרץ קושית הרש"ך הנ"ל אלא כוונתו דלפי מ"ש הב"ש ד"ע דבגט ישן אין תקנה לשלוח ע"י שליח ועפ"ז ניחא דלק"מ על הסוגיא מ"מ לא אמר הטעם דלכתחילה אסורה להנשא בגט זה שנתיחד עמה אחר הכתיבה עד עת הנתינה דפסול משום מוקדם לזה תי' דלפמ"ש הטעם דבגט ישן אין תקנה לשלוח ע"י שליח אבל הפסול משום מוקדם הי' מהני לשלוח ע"י שליח וע"ז הביא ראיה דבנ"י לא מהני ע"י שליח דאי נימא דמהני משום דהוי קול אימת בא הגט לידה א"כ היכי תמצא החשש דג"י הא יש תקנה ע"י שליח א"ו דלא מהני כי לפעמים יתעכב הדבר ב' שנים ואע"ג דיש לה קול דליכא חשש דב"א ומשום פירות מ"מ יש חשש דג"י לזה כתב מיהו הרא"ש והרמ"ה כתבו דאיירי דהגט מסר מידו לידה הדרא קושי' הנ"ל דלמה לי' למימר משום גט ישן הו"ל למימר משום מוקדם וזו היא קושי' רש"ך הנ"ל בשלמא הרא"ה ס"ל דמוקדם כזה דממילא נתעכב כשר כמבואר לעיל אבל להרא"ש דס"ל גט מוקדם שלא בכוונה פסול כשר לזה כתב וצ"ל דהרא"ש ורמ"ה ר"ל דהם לא איירי לענין לכתחילה רק הם דברו לענין דיעבד דאם גירשה מגורשת והי' קשה להם דמבואר דגם דיעבד לא מהני אם ידוע דנתיחדו. ואסורה להנשא לזה חילקו דכאן איירי דהי' בידו הגט בעת היחוד דליכא חשש ג"י דהי' חש לפגמי' דברי' ובזה מהני הדיעבד דאם גירשה בגט זה תנשא לכתחילה אבל אם הי' הגט ביד השליח בעת היחוד לא מהני דיעבד דתהא מותרת להנשא לכתחילה גם אם השליח מסר לידה הגט אחר היחוד מ"מ לא שייך לומר דחש לפגמי' דברי' דמה לו לעשות דהא כבר היה הגט ביד השליח ובזה מודה הרמ"ה והרא"ש דלכתחילה לא תתגרש בגט זה משום מוקדם מידו לידה אע"ג דנעשה שלא בכוונה רק אם גירשה הבעל בדיעבד מותרת אם מסר מידו לידה כמ"ש:

תוכן העניינים

ביאור מנחם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה