אור ברסלב
ביאור מנחם הלכות גיטין › סימן קמו

ביאור מנחם· רבי משה מנחם מנדל אהרנסון

הלכות גיטין · סימן קמו

סימן קמה

ב"ש סק"א מ"ש בצידי רה"ר או באגם או בסימטא וביאור דבריו כ"ה דדברי המחבר הם דברי הרמב"ם בפ"ט מה"ג ופסק לישנא בתרא דפרק הכותב ד' פ"ו ע"ב דמגורשת מר"נ וצידי רה"ר לאו כרה"ר אלא כאגם ואיירי גם בלא מעכשיו אע"ג דבעת הנתינה לא היתה מגורשת אלא לאחר שלשים יום מ"מ לא הוי כטלי גיטך מעג"ק הואיל דמ"מ בעת הנתינה נתן לה בתורת גרושין אלא שמרחיב הזמן ולא דמי למשוך פרה ולא תיקנה אלא לאחר שלשים דבעי מעכשיו כדאמר הש"ס בכתובות ד' פ"ב ע"א הא דאמר קני מעכשיו דש"ה במשיכה אם לא אמר מעכשיו לא קנה אחר שלשים דהא כבר כלתה משיכה דעיקר הקנין הי' ע"י משיכה כדכתבו התוס' בד"ה הא דאמר אבל בגט בכתב היא מגורשת והכתב עדיין קיים ביום שלשים כן מבואר בהה"מ והכ"מ כתב ע"ז וז"ל הא גם בגט אינה מגורשת אלא בנתינה שנתן לה הבעל כבר ולאחר שלשים יום כבר כלתה הנתינה כמו דאמרינן במשיכת הפרה לז"כ דצ"ל דבגט אע"ג דלא אמר מעכשיו אילו הניחתה ברשותה עד לאחר שלשים פשיטא לן דהיא מגורשת בקבלה ראשונה דכוון דלא יצאת מרשותה ולא הוי כטלי גיטך מעג"ק משום דהכא עיקר נתינה לשם גט אלא דאינו רוצה דחולו הגרושין עד לאחר שלשים ואיבעי' לן בצידי רה"ר אי הוי כרה"ר ממש דגם ממון גמור יוצא מרשותו או"ד אינו יוצא בהן מרשותה ופשטו מדר"נ דאמר משוך פרה זו ולא תיקנה אלא לאחר שלשים קנה אפילו בעומדת באגם ואע"ג דהאי באמר מעכשיו והאבעי' בלא אמר מעכשיו מ"מ שמעינן דאגם וצידי רה"ר לאו כרה"ר גבי משוך פרה אפילו אמר מעכשיו לא קנה מטעם דכתב הה"מ דכבר כלתה משיכה ואינה קונה אלא אם לאחר שלשים היא ברשותו וכיון דחזינן דאגם חשוב ברשותו מזה נילוף לגט דאם לאחר שלשים הוי בצידי רה"ר הוי כאלו ברשותה ואין זה כעלי גיטך מעג"ק מטעמא דאמרינן אע"ג דלא אמר מעכשיו כנ"ל לדעת רבינו עכ"ל. שוב ראיתי בספר פ"י דאסבר דעת הרמב"ם דסובר דבגט לא בעינן מעכשיו הא דאמרינן בש"ס גיטין בפ' מי שאחזו אמר אביי הד"מ היכי דאמר הר"ז גיטך כשתצא חמה מנרתקה ואי מיית בלילה לא הוי גט וע"כ בלא אמר מעכשיו דאי באמר מעכשיו לכשתצא החמה הוי גט ואינו גט אלא ע"כ בלא אמר מעכשיו להכי כי מיית בלילה לא הוי גט מבואר הא לא מית הוי גט ואמאי תיפוק לי' דהוי כטלי גיטך מעג"ק אלא ודאי אם הי' בעת נתינה גמורה לגירושין אלא שמרחיב הזמן לא הוי כטלי גיטך מעג"ק וכן יש ראי' מהא דהר"ז גיטך ע"מ שתתן ר' זוז דלר"י הוי הדין כשתתן ואמאי מהני אח"ז כשתתן הא הוי כטלי גיטך מעג"ק אלא ע"כ דבגט ל"ש לומר כן הואיל ומעיקרא בתורת גט אתי לידה ע"ש והתוס' בכתובות דפ"ו ד"ה האומר פירשו דגבי גט נמי בעינן מעכשיו דאי לא אמר מעכשיו כיון דאין הגט אלא לאחר שלשים הי' צריך דיהי' אז הגט בחצרה ואזלי לסברתם דלעיל ד"ה הא דאמר שדה זו לכשאקחנה ממך איירי במעכשיו דסתם קנית שדה הוי בשטר ולכך בעי מעכשיו דשמא יאבד השטר או יוקרע דלא יהי' בעולם בעת הקנין לפ"ז דבעינן מעכשיו בגט הוי לדידן הדין דקיי"ל כרב באומר מעכשיו ולאחר שלשים יום דהוי ספיקא אי תנאי או חזרה הוי באומר הר"ז גיטך מעכשיו ולאחר שלשי' יום אם בעת כלות הזמן מונח בצידי רה"ר אינה מגורשת דלאו מקום שלה אע"ג דצידי רה"ר לא כרה"ר מ"מ לא מהני דבעינן בעת חנות הגט יהא הגט מונח ברשותה וזה הוי דוקא אי נימא דמה דאמר לאחר ל' הי' החזקה ממעכשיו אבל אי נימא דהוי תנאי הוי הדין בגט ובפרה אפי' באגם ובצידי רה"ר נמי מהני כדכתבו התוס' הנ"ל בקושיתם וז"ל ואי תנאי הוי אמאי בעינן דתהא עומדת באגם דהא לא חזר עד שלשי' ולז"כ הה"מ שפיר לדעת הרמב"ם דס"ל באומר מעכשיו ולאחר ל' יום תנאי הוי א"כ בפרה דבעינן לכ"ע מעכשיו הוי כאומר מעכשיו ולאחר ל' יום דהוי תנאי מהני אע"ג דבהמה עומדת ברה"ר ואמאי כתב אגם דווקא דדוקא לר"י דס"ל דלאו תנאי הוי אלא המשיכה מתחיל היום ונגמר לאחר זמן אז בעינן דיהיה עומדת באגם דיהיה מקום הראוי למשיכה אבל הרמב"ם דס"ל תנאי הוי א"כ גם באם הפרה עומדת ברה"ר נמי מהני הקנין דהא חל הקנין למפרע ולזה הקשה על הרמב"ם אמאי פסק באומר לאשה התקדשי לי מעכשיו ולאחר שלשים יום ובא אחר וקידשה בתוך שלשים דה"ז מקודשת מספק לשניהם לפיכך ב' נותנין גט כמבואר במחבר לעיל בסי' מ' סעי' ג' דמספקא ליה אי תנאי אי חזרה הא הרמב"ם בפ"ב מה' מכירה פסק במעכשיו ולאחר שלשים דהוי בודאי תנאי וא"כ א"צ גט משני אם קידשה בתוך שלשים אם לא חזר עד שלשים ולז"כ משום חשש א"א פוסק לחומרא כרב דספיקא מספקא לי' ולכן צריכה גט משניהם לחומרא אבל בממון במשיכת הפרה אי אמר מעכשיו ולאחר שלשים הוי הפרה נקנה אפי' בעומדת ביום ל' ברה"ר דהוי תנאי וחזר ממעכשיו כמ"ש ב"ש סק"ו מ"ש ליישב קושי' הראב"ד ר"ל דלהרמב"ם דס"ל דאם נתקדשה לשני ולא נישאת מותרת לחזור לראשון בלא נתקיים התנאי הא יש חשש דהעולם יאמרו דמחזיר גרושתו משנתארסה לז"כ ליישב דס"ל להרמב"ם דכל היכי דליכא הוכחה דבעל עביד איסור לא אמרינן דעביד איסורא והעולם יאמרו דלא קיימה התנאי והיה קדושי שני בטעות ומותרת לחזור לראשון. וצ"ע דא"כ י"ל גם על האשה סברא זו הואיל דליכא הוכחה דעבדה איסורא לא אמרינן דעבדה איסורא ומה דנתקדשה לשני דבודאי קיימה התנאי וא"כ הדרא חשש הראשון דהעולם יאמרו דמחזיר גרושתו משנתארסה דמאי אולמי' הבעל מאשה בפרט לפמ"ש הב"ש בסק"ה דהרמב"ם מיירי בתנאי אם דלכתחילה אסורה להנשא קודם קיום הפנאי ומדקדשה א"ע בוודאי לא עבדה איסורא כמ"ש:

תוכן העניינים

ביאור מנחם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה