אור ברסלב
ביאור מנחם הלכות גיטין › סימן קלח

ביאור מנחם· רבי משה מנחם מנדל אהרנסון

הלכות גיטין · סימן קלח

סימן קלז

ב"ש סק"א מ"ש כיון דתחלת הנתינה לא הי' נתינה כלל. ור"ל דלא, מיקרי שם נתינה. ולכן א"ש דלעיל בסי' קל"ז מבואר דהיכי דנתינה ראשונה לא הי' נתינה א"צ לחזור וליטלו הימינה דשם הי' נתינה אלא דהנתינה לא מהני עפ"י הדין אבל כאן דגוף הנתינה לא הי' נקרא שם נתינה ולכן הדין דצריך לחזור ויטול ממנה:

בא"ד מ"ש וכ"ז ר"ל דלהר"ן דס"ל גם בנתינה מידו לידה בשתיקה ולא היה עסוקים מענין גט הוי הגט בעל א"כ הוכיח שפיר דמתני' דאיירי בנתינה גרוע דצריך לומר לה אח"ז ה"ז גיטך הוי גם בהי' עסוקין בתחלה בענין גט דאיל"ה מאי קמ"ל המתני' אבל לדעת הרמב"ם והמחבר בסי' קל"ו דס"ל בנתינה גמורה בלא היו עסוקין מתחלה בענין גט והנתינה הי' בשתיקה הגע פסול ולא בטל א"כ י"ל דהמתני' איירי בלא עסוקין מתחלה בענין גירושין וזה גופי' קמ"ל דהוי הגט בעל ג"כ בנתינה גרוע עד שיאמר לה אח"ז הרי זה גיטך אבל בעסוקין מתחלה בענין גירושין הוי גם בנתינה גרוע. הדין דא"צ לחזור ולומר לה ה"ז גיטך דלא כהר"ן כמ"ש:

ב"ש סק"ב מ"ש ולכאורה תמוה ור"ל דהמחבר דהביא כאן שני דיעות ודיעה ראשונה הוא דעת הר"ח ומבואר בהרא"ש לדעת הר"ח בהי' ידו פתוחה לא מהני גם אם קירב ידו אצלה. דבש"ס הנ"ל קאמר הגמרא לא צריכי דערק חרצה ופירש"י והרא"ש דעקם לה מתני' להקריב לה הגט עז"כ הרשב"א כיון דהוא מסעייה בלקיחתה קרינן ונתן בידה ושמעינן דאם מונח הגט על יד הבעל וידו פתוחה ונוטלתו מתוך ידו לא מהני אא"כ קירב ידו אצלה וגם סייע בנעילתה וכ"כ הר"ן והרמב"ם אבל הרא"ש כתב בשם הר"ח בפשע ההלכה דאיירי דהגט תחוב במתני' בדוחק וצמצם מתני' ועי"ז נתחלחלו ונוטלתו וגם קירב א"ע אלי' אז מהני דהוי תרתי לטיבותא קירב א"ע אליה וגם סייע בנעילתה דצימצום מתני' אבל בחדא לטיבותא לא מהני א"כ אמאי כתב המחבר לדעת ר"ח אפי' הי' מונח ע"ג ידו והיא קרובה אליו לא מהני דמשמע אם הוא קירב ידו אצלה הי' מהני דז"א לדעת ר"ח המבואר בהרא"ש והב"י לשיטתו אזיל דסובר הואיל דא"צ לתרתי גם הר"ח מודה כמו באוחז הגע בראש הא' ומושיט לה ולקחה בראש הב' דהוי גט אבל ל"ד כלל דבשלמא בהושיט מידו לידה דהוי זה דרך נתינה ע"י הושטה דהאחד מושיט וחבירו מקבל ומה הוי לבעל לעשות עוד יותר אבל לקרב ידו פתוחה והיא תטול מידו הרי הבעל יכול ליתן לידה ממש ולא הי' עושה כן וא"כ עיקר העשוי' הוי ע"י האשה ולא הוי נתינה ולכן דעת הר"ח דלא מהני:

בא"ד מ"ש לאפוקי מרש"י והרמב"ם ור"ל דלדעתם הי' מהני בקירב ידו לבד אבל הר"ח סובר בזה דלא מהני כסברת הב"י דהא בעינן כאן לתרתי דיקרב ידו אצלה וסייע ג"כ בנטילה דיפתח ידו אבל אם היתה נוטלתו הגט מידו סגורה לא מהני מה דקירב ידו אצלה:

בא"ד מ"ש ואם הגט בידו סגורה ומקרב אלי' ופותח נראה דהוי נתינה מעליא עז"כ בס' א"פ וז"ל יש לספק בכה"ג דכתב רמ"א בהושיט לה הגט אי הוי מהני נתינה זו בעסוקים באותו ענין וא"צ לומר לה אח"ז ה"ז גיטך. ולדעתי אין מקום לספוקי דהא בהושיט הוי לכ"ע מיקרי נתינה גם לדעת ב"י דמחמיר בידו פתוחה וקירב ידו אצלה דלא מהני אבל בהושיט מהני לכ"ע כמבואר בב"י מזה. וא"כ איני מבין ספיקו כלל וצ"ע בזה קצת כמ"ש:

ב"ש סק"ה מ"ש ליישב דברי ר"י שבתוס' הם בעצמם דברי ר"י שמביא הפוסקים דס"ל דגם אם קפצה ידה הוי נתינה איירי דקפצה ידה בעוד דהגט ביד הבעל והוי כמו אם תוחב הגט לידה בחזקה ובזה מודה ר"י שבתוס' דהוי נתינה. אבל אם היה ידה פתוחה עד גמר הנתינה ואח"ז קפצה ידה בזה סובר ר"י שבתוס' דלא הוי נתינה דהוי כטלי גיטך מעג"ק דבשעה דהיה ידו פתוחה היה הגט פסול דהי' אז המשיחה בידו ולא הוי נתינה כלל וא"כ מאי מהני אח"כ דקפצה ידה והוי שפיר כטלי גיטך מעג"ק דלא מהני. וא"כ בזה סובר ר"י שבפוסקים נמי דלא הוי נתינה כלום ולא פליגי כלל כ"ה ביאור דבריו אבל ראיתי בס' ישועת יעקב דכתב על דברי התוס' וז"ל ולולי שידעתי בעצמי דאיני כדאי להבין דבריהם ומכ"ש שחלילה לי לסתור דבריהם נלע"ד דאין זה דומה להדין דטלי גיטך מעג"ק דהנה בש"ס דב"מ דף ז' בהא דקאמר הש"ס דמתני' איירי דתפיסי בכרכשי קאמר ר"ח ש"מ האי סודרא כמאן דפסוק דמי. פי' דאם הקנה אחד לחבירו בק"ס ומסר לחבירו החפץ כיון דנתן לו החפץ שיעור הראוי לקנות בו דהיינו שלש על שלש אף דנשאר עוד ביד חבירו מקצת מ"מ מהני ומקשינן עלה מהך דר"ח דאמר גט בידה ומשיחה בידו אם יכול לנתקו ולהביאו אצלו אינה מגורשת ומשני התם כריתות בעינן וליכא הכא נתינה בעינן ואיכא. ופרש"י דאף דחשיב נתינה מ"מ כיון דאינן נבדלין זה מזה ע"י המשיחה דהוא ביד הבעל ויכול לנתקו ולהביאו לא חשיב כריתות עכ"ל היוצא מזה הואיל דנמסר כל הגט ביד האשה אע"ג דהמשיחה ביד הבעל נשאר מ"מ חשיב נתינה רק לגירושין לא מהני דלא חשיב כריתות א"כ לפי מה שכתבו הפוסקים הטור לקמן סי' קל"ט דהיכי דלא חשיב כריתות מצד הפסול שבגט עצמו או לפי דהאשה אינה עומדת בצד חצירה א"צ לחזור וליטלו ממנה וליתן לה שוב אלא סגי אם האשה בעצמה קבלה הגט לידה משא"כ אם הפסול הוי מצד דהמקום של הגט לא היה שלה אף אם קבלה אח"ז הגט לידה חשיב כטלי גיטך מעג"ק וכמו בחצירה הבא לאחר מכאן ולפי"ז חוזר להנ"ל בשלמא אם היה הפסול מצד דלא חשיב נתינה כלל מחמת דנשאר המשיחה ביד הבעל הי' שפיר מקום לסברת רבותינו בעלי התוס' דהוי כטלי גיטך מעג"ק אבל לפי מה דמבואר בש"ס דב"מ דהוי נתינה אע"ג דהמשיחה נשאר ביד הבעל רק דלא חשיב כריתות אם הבעל יכול לנתקו ולהביאו אצלו ע"י המשיחה שבידו א"כ בזה מהני מה דאח"ז קפצה ידה בעצמה דאז אינו יכול להביאו אצלו ע"י המשיחה ולא הוי כטלי גיטך מעג"ק דהא נתינה ראשונה הי' נתינה דהוי כאילו קבלה הגט אחר שנמסר הגט לחצירה והיא לא היתה עומדת בחצר אז דמהני ה"ה ה"נ מהני. ולפי"ז מה דכתבו רבותינו בעלי התוס' דבשעה שמוסר הגט ליד האשה בעת דידה פתוחה ימסור כל הגט לידה ולא יאחוז במקצת הגט בידו כי בשעה דקפצה ידה אם מקצת הגע ביד הבעל הוי כטלי גיטך מעג"ק בזה י"ל דמודה גם ר"י בעל התוס' דמכשירין בגט בידה ומשיחה בידו אף דהיתה פתוחה ידה וקפצה ידה אח"ז. וטעמא דידי דבשלמא בגט בידה ומשיחה בידו מכשרינן שפיר דכל הגט בשלימות הוא בידה דבמקום אחר כגון במתנה ומכר מהני בק"ס בכה"ג אם יש שיעור הראוי ביד המקבל רק בגט אינו מועיל דבעינן כריתות אבל נתינה מיקרי כמבואר בש"ס הנ"ל אבל אם עכ"פ קפצה האשה אח"כ וע"ז סובב והולך טעם המכשירין הנ"ל גם בידה פתוחה ומשיחה בידו ולא הוי כטלי גיטך מעג"ק וכדאמרינן בש"ס גבי אשה עצמה מביאה גיטה וצריכה לומר בפ"נ דקאמר שם דאמר לה את הוי שליח להולכה עד דמטית להתם ולא חשיב כטלי גיטך מעג"ק כיון דבתורת גירושין אתי לידה והיינו משום דחשיב נתינה אע"ג דלא חשיב כריתות משא"כ באם נשאר מקצת הגט בידו אף בשאר דברים לא מהני ולא חשיב נתינה כלל ומעתה אף דהאשה קופצת ידה אח"ז הוי שפיר כטלי גיטך מעג"ק. וא"כ נראה להחמיר גם להמכשירין במשיחה בידו אם קפצה ידה אח"כ כדכתיבנא ודו"ק בזה היטב:

ב"ש סק"ח מ"ש לפי"ז צריך לומר. ור"ל דלהטעם דביטל יקשה אמאי הוי הדין בסיפא בלא אמר מתחלה ראו גט זה אלא אמר לה כנסי שט"ח זה לבד דאינו גט ומ"מ מהני אם אומר לה אח"ז ה"ז גיטך דהוי מגורשת דאי נימא הטעם דאינו גט משום דביטלו להגט לא הי' מהני אח"ז אמירתו דאחר כן ה"ז גיטך ומדחזינן דהמחבר חשו לדעת הרמ"ה דהחשש הוא דשמא ביטל להגט ולכן סובר המחבר דאם אמר בפניה לפני עדים ה"ז גיטך ואח"ז אמר כנסי שט"ח זה דהוי ספק מגורשת משום דאמרינן דביטל להגט דע"כ לא כסיף כסברת הרמ"ה א"כ אמאי מהני אמירתו דאם אמר כנסי שט"ח לבד דהוי נמי אינו גט ומ"מ מהני אח"ז אמירתו דה"ז גיטך לז"כ אלא הטעם דאינו גט בהדין דסיפא בלא אמר מתחלה ראו גט זה שאני נותן משום דלא הוציא מפיו השליחות והגירושין כדכתב הרמב"ם והבעה"מ דצריך הבעל להוציא מפיו השליחות הגירושין ולא הוי הטעם דביטל להגט. ולז"כ והאי דלא חיישינן שמא ביטל ור"ל דנותן טעם דלא חיישינן דשמא ביטל דלכן אינו גט וא"כ להך טעם לא הי' מהני אח"כ אמירתו דה"ז גיטך ולז"כ משום דאמרי' מחמת כיסופא אמר לה כן כנסי שט"ח וזה מבואר בב"י וז"ל על טעם הרמב"ם בסיפא דאינו גט משום דאינו נותנו לה בתורת גירושין וכתיב ונתן בידה ספר כריתות והיינו שיתן לה בתורת ספר כריתות ולכן אם נותנו לה בתורת שט"ח אינו גט עז"כ וא"ת ותיפוק ליה משום דביטלו בטלה איכא למימר אם איתא דבטלה לעדים הוי אומר כדאמרינן בהנזקין ולאו טעמא לעיל משום דמעיקרא אמר לה ראו גט זה שאני נותן לאשתי בזה דווקא אמרינן דבטלה אלא משום כיון דאיכא סהדי דמסר לפניהם הגט בודאי לסהדי הוי מודיע להם בינו לבינם והא דאמר לה הכי משום כיסופא דידה לעולם עד דמפרש בהדיא דמבטל להגט וזה ג"כ דברי הב"ש כאן דלא אמרינן הטעם דאינו גט בסיפא משום דביטלו להגט אלא הטעם דצריך להוציא מפיו השליחות והגירושין ולז"כ משא"כ ור"ל באם אמר לה מתחלה לפני עדים ראו גט זה שאני נותן לאשתי דשם יש הוכחה דלא כסיף הוי כמבטל להגט בפירוש א"כ לא מהני אח"ז גם אמירתו ה"ז גיטך דהא ביטל לזה הגט ולזה כ' המחבר שפיר ברישא דה"ז ספק מגורשת דחשש לדעת הרמ"ה דשמא ביטל אבל בהדין דסיפא באומר כנסי שט"ח לבד ולא אמר מתחלה ראו גט זה שאני נותן לאשתי דאין הוכחה לזה דביטל אמרינן הסברא דכסיף ומ"מ אינו גט כסברת הרמב"ם ולכן מהני אח"כ בסיפא אחר אמירתו כנסי שט"ח אם אמר לה ה"ז גיטך כ"ה ביאור דבריו בפשיטות אבל צ"ע קצת הא אף אי נימא הטעם בסיפא דאינו גט משום דביטל להגט מ"מ מהני אמירתו דאח"ז דה"ז גיטך כדכתב הרשב"א והובא בב"י דלא ביטלו לגוף הגט אלא ביטל את השליחות דע"ז אמר לה כנסי שט"ח אבל על גופו של גט לא דיבר כלום וא"כ א"צ לסברת הרמב"ם והבע"מ הנ"ל וצ"ע בזה כמ"ש:

תוכן העניינים

ביאור מנחם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה