ביאור מנחם· רבי משה מנחם מנדל אהרנסון
דיני שמות הנשים על סדר א ב · אות י
יוטא דעת הב"ש לחלק בין אם קורין היו"ד בחולם או במלאפום דאז יש לכתוב בוא"ו אבל אם קורין היו"ד בחירוק כותבין בלי וא"ו אלא ביו"ד יטא. ובאמת לפי הברת המובטא שלנו אין חיליק והיכר בין אם קורין בחירוק או במלאפום לכן העלה הט"ג ע"פ דעת הרבה גאוני דיש לכתוב יוטא תמיד בוא"ו דעכ"פ תוספת הוא"ו לברר הקריאה כתנא תוספאה אינו מזיק וכ"מ הלכה למעשה בתשובת מהר"ם מלובלין וכ"מ בס"ג למהרא"ש שכתב על דברי מהר"ם חרי"ף ז"ל דכ"מ בד"מ וכ"מ בס' ראבי' וכ"ה יוטל או יוטלין או יוטליין הכל בוא"ו אחר היו"ד ובאלף אחר הטי"ת ומ"מ בדיעבד אם נכתב יטא בלי וא"ו ע"פ ס"מ וב"ש הנ"ל ג"כ הגט כשר וכן אם נכתב בה"א יוטה או יטה כדעת הט"ז ג"כ כשר דהא קיי"ל דאם כתב ה"א במקום אלף כשר ואם חותמת א"ע בלי וא"ו ובה"א יטה משמע קצת דעת מהר"ם חרי"ף דשפיר דמי לכתוב כן. ומ"מ דווקא אם רגילה לחתום תמיד באגרות ושט"ח דהיא יו"נ אבל אם חותמת א"ע באקראי באגרת שלומים לא אשתני דינה משאר נשים לכתוב לכתחלה יוטא בוא"ו ובאלף ט"ג סק"ב יודת כן יש לכתוב לכתחלה בלי ה"א ולא יהודית אע"ג דבשם האיש א"צ לכתוב יהודה המכונה יודל ה"ה דא"צ לכתוב המכונה יודא דש"ה דעולה לס"ת בשם יהודה מסתמא משא"כ בשם יודת יש לומר דהוי שם בפ"ע ולא הוי קיצור השם אלא שם העצם מעריסה ומקריאת החזן אין ראי' דהרוב בזמנינו אב קורא מעריסה אחר אחת מהאמהות שלו. וכותבין יודית ביו"ד אחר הדלי"ת וכ"ה בשם יהודית אע"פ דאין מדגישין החירוק מכל מקום שפיר יש לכתוב יו"ד אחר הדלי"ת ובדיעבד כשר בלי יו"ד ג"כ ט"ג סק"ה יענטא בעי"ן כ"ה במדינות אילו דקורין היו"ד בסגו"ל וכן הוא הסכמת כמה גדולים גם בא"י חתימתה ואם חותמת א"ע ינטא בלי עי"ן ואינה יודעת טעם למה חותמת כן מ"מ יש לכתוב בעי"ן דאמרינן דהיא טועה בחתימתה רק בחתימה ידועה ע"פ קבלת מאבותה אז הולכין אחר חתימה וגם היא יו"נ בזה אם הקריא בפ"כ בסגו"ל יענטא בעי"ן אז כותבין ב' גיטין באחד יענטא ובהשני ינטה כחתימתה המפורסמת ואין לכתוב גט אחד לבד יענטא דמתקריא ינטה דעל שם חתימתה אין כותבין דמתקריא וגם איפכא אין כותבין ינטא דמתקרי יענטא כי קרוב הדבר דהקריאה בפ"כ הוי עיקר דרוב העולם במדינתינו קורין יענטא בסגו"ל אין לעשות טפל לעיקר לכתחלה ה"ה יענטל כותבין בעי"ן ובלי יו"ד אחר הטי"ת לפי דאין מדגישין חירוק ע"ג סק"ז יכט עז"כ הט"ג דבמדינתינו דרחוקים מארץ אשכנז שפיר יש לכתוב יחט בחי"ת דכן הרגילות לכתוב בשטרות בחי"ת ומכ"ש אם חותמת א"ע בחי"ת יחט דכותבין כן וכותבין בטי"ת בסוף ולא בדלי"ת דהברת דלי"ת היא מורגש יותר אבל טי"ת רפוי' ובמדינתינו אין מדגישין ההברה כ"כ לכן כותבין יחט בטי"ת ואם קורין החי"ת במלאפום כותבין בוא"ו יחוט ולפעמים מיתרמי דקצת קורין יחוט במלאפום אבל אין נרגש כ"כ יש לכתוב יחט לפי שנראה דעיקר הנחת השם הוי בפתח רק מחמת מהירות המובטא נראה כאילו הוא במלאפום לכן אין לכתוב וא"ו אחר החי"ת כלל ט"ג סק"ח יחנא או יכנא וטפי עדיף למיכתב שם זה בחי"ת ע"ג סק"ט יראת עז"כ הט"ג דהא משמע דיהא נקראה בתי"ו רפוי' וא"כ יותר טוב לכתוב בסמ"ך יראס דתי"ו אפשר לקרות דגושה אע"ג דיש הוכחה דא"כ הו"ל למיכתב בטי"ת מ"מ לכתחלה היכי עבדינן ואפ"ל דנקראת ע"ש הפסוק אשה יראת ה' ומ"מ נ"ל דאם חותמת א"ע יארס בסמ"ך לא מחזקינן דטועה בחתימתה וכותבין לכתחלה יארס דיותר שייך לומר דזה השם הוי שם לע"ז ט"ג סק"י יארא באלף אחר הרי"ש יערל סתמא בלי יו"ד היכי דאין מדגישין הרי"ש בחירוק ט"ג ס"ק הנ"ל: