ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי ערלה· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק א · הלכה ה
מתני' דלא כר"א. פי' הא דקתני במתני' דעלין ולולבין מותרין בנזיר אתיא דלא כר"א וכדמפרש:
ה"ג מכל אשר יעשה מגפן היין אף העלין והלולבין במשמע:
ותי' מחרצנים ועד זג לא יאכל מיותר:
ה"ג תני ר' יוסי אומר סמדר אסור בנזיר מפני שהוא פרי. ועלי' מקשי אם אסור בנזיר. פי' שאינו אסור אלא בנזיר ל"ל פרי. פי' למה אמר מפני שהוא פרי הא בנזיר א"צ פרי כדפי' לעיל מכל אשר יעשה מגפן היין כו':
ואם פרי הוא. פי' ואם סבר שהוא פרי:
יהא אסור בכל. פי' בכל האסורין:
מילתי' דר' יצחק אמר שהוא אסור בסל. פי' ממילתי' שמעינן דסבר שלר' יוסי סמדר אסור בכל האיסורין:
דר' יצחק שאל מאן תנא אין מרכיבין בכפניות של ערלה. פי' דהוי פירי ויהא אסורין נמי משום ערלה:
ומפרש ר' יוסי. פי' דסבר דסמדר [הויא] פרי סבר דכפניות נמי פרי. ומדתני לי' בסמדר הא דאסור להרכיב כפניות של ערלה. אלמא דאף לשאר איסורין חשיב לי' ר' יוסי לסמדר פרי:
תני פירי אתה פודה. פי' דכתיב גבי רבעי פרי גבי קודש וילפינן ממעשר שני שיוצא בפדיון. ועלי' אמר דדוקא פרי יצא בפדיון אבל לא בוסר כו'. משמע הא איסורין אפילו בוסר אסורין ברבעי ופליג אמתני' דהכא דקתני ומותרין ברבעי. דמשמע שאין האיסור של רבעי חל כלל אלא על הפרי:
ומייתי הורי ר' זבידא כו'. פי' שהרי מורה באילן פגין כו':
שיקברו. דהא אין יוצאין בפדיון. ובלא פדיון אסורין לאכול לכך אין להם תקנה אלא קבורה:
ומקשי הא בדיעבד הוא פדוי. וכיון שכאן לא יתבטלו לעולם ולא יהי' להם תקנה אלא קבורה הוי כדיעבד:
ה"ג שניהן אמרו דבר אחד דתנינן תמן רש"א אין לקטף שביעית מפני שאינו פרי. פי' והוי כר' יהושע דהכא דסבר נמי שיישרף העלין ובשרף העיקרין נמי מותר מפני שאינו פרי:
ה"ג א"ר זעירא לר' פדת כמה דתימר כאן הלכה כר' יהושע. פי' שהמעמיד בשרף האילן מותר מפני שאינו פרי:
ותמן הלכה כר' שמעון. פי' שלא יהי' לקטף שביעית כיון דאמרת דשניהם אמרו דבר אחד:
ודחי ר' יונה ודמיא היא לכל דבר קטף בטל הוא ע"י שורפו. פי' וא"כ הוי הקטף עיקר הפרי. אבל הכא גבי המעמיד בשרף העלין וכו' שיש להן ג"כ פרי ואינו בטל על גביהן:
א"ל טפי שמותר. ועוד שקדושת שביעית חל יותר מקדושת ערלה:
כדמפרש אוכלי בהמה כו':
א"ר בון אית לך חורי. פי' כיון שאינו תלוי זה בזה. יש לך חורי. שיש לך לפסוק כאן הלכה כר' יהושע מכר' שמעון:
ה"ג למה. פי' הא דקתני המעמיד בשרף הפגין אסור:
ומיבעי לי' מפני מה שרף פרי. פי' שהוא עצמו פרי:
או פגין פרי. פי' ולכך אסור שהרי ערלה אסורה בהנאה והרי נהנה מפרי ערלה:
ומפרש דנפקא מיני' אם עשה כן מתרומה. פי' שהעמיד בשרף הפגין:
אין תימר שרף פרי אסור. פי' לזרים שהוא עצמו תרומה. אין תימר שהפגין פרי והוי נשנה מפרי בתרומה ליהנות:
ענבים שלקו כו'. פי' הוא פירוש על ענקוקלות:
ענבים דלקו תליתיהון. פי' הוא בשעת הבאת שליש:
עבר ונטעו מותר. פי' היחור מותר:
עבר והרכיב. פי' הכפניות אסור:
ע"ד דחזקיה איך אפשר לביצת ע"ז כו'. פי' הא צריך שיעשה בה מעשה:
וע"ז מקשי מה אנן קיימין. אם כשפחתה. פירש שדרסה:
אין כאן אפרוח. פירש שהרי שברה:
אם כשהכניסה כו':
ומשני שגדר בה ע"ז. פי' שעשה את הביצה גדר לע"ז:
ור' יונה ור' לעזר בשם כהנא פודה אותן בזמן זרען. פי' וכיון שאף כהנא שאוסר א"צ לפדות אלא בזמן זרען א"כ ובמאי פליגי:
ר' חנניא בשם ר' פנחס מתקנתיה. פירש הוא תירץ. פי' שלכהנא פודה אותו כמו שהיא. ולר' יוחנן פודה אותן בזמן זרען:
הדרן עלך פרק הנוטע לסייג