אור ברסלב
באש ובמים פרק מט - בקטירא דלעילא › אשרינו אשרינו...

באש ובמים

פרק מט - בקטירא דלעילא · אשרינו אשרינו...

פני יהושע כפני לבנה---

"אשרינו"! מילה זו ליותה את מוהרנ"ת לכל ימי חייו. הן בדיבוריו, הן במכתביו הרבים, עליה חזר פעמים אין מספר. אל לנו לשכוח שהמדובר באדם שמיום עמדו על דעתו סבל והתענה בכל מיני סבל ויסורים. טרם התקרבותו לרבינו היתה לו נפש מעונה המשוועת לצאת מן ההסגר של העולם השפל ולהתעלות ממנו. הוא חש שחייו אינם חיים אם לא יגיע לנקודת האמת, אם לא ידע את מטרתו לשמה ירד לזה העולם.

גם לאחר שהתקרב לרבנו, שראה בדרכו את הדרך המתאימה והמיוחדת עבורו- היה עליו להתמודד עם התנגדותו של אביו, של אשתו, חותנו, וכל רעיו ומכריו.

שמונה שנים בלבד, זכה להתחמם לאורו של רבו הגדול אשר הנחיל לו חיים רוחניים מאושרים, כאשר לפתע ניטל אור זה ממנו. אך גם בעת חיי הרבי והשהיה במחיצתו, לא פסקה המלחמה... על כל נסיעה ונסיעה, על כל קשר עם האור הגדול הזה היה צריך ללחום בדם נפשו.

לאחר מכן החל להתייגע ולעסוק במסירות נפש להפיץ את דעת הקדושה בעולם, להדפיס את ספריו הקדושים, וכן להקים ולבסס את הקיבוץ באומאן בראש השנה, לבנות את הקלויז ועוד ועוד, כאשר בכיסו אין פרוטה אחת. בעצמו נסע על פני הערים וקיבץ פרוטה לפרוטה תוך קשיים איומים...

אולם תיכף כשמאמציו החלו להניב פירות, החלה להתעורר ההתנגדות נגדו בכל עוזה. לא עבר זמן רב, והבזיונות והעלבונות הפכו לאבנים של ממש... עד כדי שפיכת דמים, מאסר וגלות. המסע העיקש להלשין עליו לרשויות בתקוה שאלה יגלו אותו לסיביר פעם אחת ולתמיד. בנוסף סבל מוהרנ"ת עד סוף חייו מעוני ומחסור ומאסונות משפחתיים וממחלת המעיים הקשה שייסרה אותו במשך שנים ארוכות.

עם כל זאת מילת 'אשרינו' לא משה מעל שפתיו... ברגעים הקשים ביותר הוא זועק "אשרינו! שאין אנו מתנגדים לרבינו!" "אשרינו" שאנו מן הנרדפים... הוא כותב פעמים רבות. על כל דבר וארוע שחזה אצל רבינו הוא מתבטא: "אשרי העינים שראו פלאים כאלה", "אשרי האזניים ששמעו תורות כאלו". "אשרינו!" "אשרינו!" "אשרינו!" עד שברבות הימים הפך זה לשיר על שפתיו, והוא השיר היחידי הידוע מכלל נגוני ברסלב המיוחסים למוהרנ"ת: "אשרינו"!.

תוכן העניינים

באש ובמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה