פרק מט - בקטירא דלעילא · פני יהושע כפני לבנה---
למרות שהחורף האוקראיני היה אז בעיצומו, ובאותו מוצאי שבת של ההלויה היו השמים מעוננים וקודרים, הרי שלמרבית הפלא, כששבו הקהל מהלוית מוהרנ"ת, נתבהרו השמים, וכל הקהל שעדיין לא קידשו את הלבנה, זכו לקיים קידוש לבנה כדין, והדבר היה נדיר מאד שהפליא את לב הכל.
אנ"ש מצאו לכך מיד רמז למה שאמרו חז"ל 'פני יהושע כפני לבנה'. והרי מוהרנ"ת היה בבחינת יהושע, בחינת לבנה כלפי רבינו שהיה בבחינת חמה, כנזכר רבות לעיל. כי כל פעולתו של מוהרנ"ת בכל ימי חייו היה להחזיר ולהמשיך לעולם את האור הגדול של רבינו, ולהאירו בעולם החשוך. ולכן האירה הלבנה בעת עלותו לגנזי מרומים.
* * *