פרק מו - לא להתיאש! · גזירה חדשה באומאן
בעת ההיא נתעוררה בעיה נוספת לחסידי ברסלב: הרשויות באומאן חוקקו חוק חדש, שכל התושבים שאינם רשומים רשמית כתושבי העיר יגורשו מן העיר. באופן ישיר השפיעה גזירה זו על ר' נפתלי, חברו של מוהרנ"ת, שנולד בנמירוב ועבר לאומאן אחר הסתלקות רבינו. ולמרות שגר שם כשלושים שנה, לא קבל מעולם רשיון לגור שם ולא נרשם כתושב. עד חודש "מאי" (אייר) עליו לצאת מאומאן-קבעו שלטונות העיר.
ר' נפתלי היה אובד עצות. הוא עבר זה מכבר לאומאן בכדי להיות יחד עם אנשי שלומינו קרוב לציון רבינו, ובנה לעצמו חיים חדשים יחד עם קבוצת תלמידים (ראה פרקים כז, לא) היאבד עתה את כל זה?
לאחר מחשבה רבה הגיע למסקנה כי בכל זאת ישנה נקודת אור בגזירה זאת, והוא, שעתה תהיה לו ההזדמנות להגשים את שאיפת חייו לבקר או אפילו להתיישב בארץ ישראל. אולם בגילו (ר' נפתלי, כמו מוהרנ"ת, היה בן 64) לעקור למדינה אחרת הוא לא דבר של מה בכך, בפרט שתנאי הישוב בארץ ישראל היו קשים ביותר.
ר' נפתלי שיתף את מוהרנ"ת בהתלבטויותיו, ומוהרנ"ת אכן המליץ על כך שר' נפתלי יעבור לארץ ישראל עם אשתו. ועבור קושי החיים בארץ, ידאג מוהרנ"ת שאלה שתמכו בו עד עתה ימשיכו לשלוח לו את הכספים לארץ ישראל.
ומכיון שמוהרנ"ת היה בין כה וכה בדרך לטשהערין, קבל על עצמו לגייס את עזרתו של בנו של ר' נפתלי, ר' אפרים. אולם לבסוף כנראה נתבטלה הגזירה, מכיון שר' נפתלי גר באומאן עד שנסתלק בשנת תר"כ.