פרק מה - ליקוטי הלכות · הכעס מזיק בגשמיות וברוחניות
"גם תראה על כל פנים מעתה להשליך מאתך דרכי הנערות והבחרות ומידות לא טובות שאינם שייכים לך כלל, שהם הקפידות והכעס... ותאמין לי, בני חביבי, שעיקר צערי מהקפידות שלך ומכעסך ואנינות דעתך אינו מהצער שאתה גורם לי ולבני ביתי ולזוגתי היא חמותך תחי'. רק כל צערי ודאגתי מזה על שאתה מזיק ח"ו בזה הרבה לעצמך בגשמיות ורוחניות לנצח. על כן אני כותב לך מקירות לבי... ובקשתי ממך בני חביבי, שאל תקוץ בתוכחתי ואל תקפיד ואל תכעוס על זה בעצמו על מה שאני כותב לך כל זה, כי מאהבתך אשר בלבי אני מדבר עמך לטובתך הנצחית. כי אני יודע שלבך בפנימיות נכסף מאד להתקרב להשם באמת... וגם תראה מעתה על כל פנים להרגיל עצמך ללמוד יותר בכל יום תלמוד ופוסק בכל יום, וחומש עם פירוש רש"י ונביאים וכתובים וגם ספרי רבינו ז"ל תלמד בכל יום למען ייטיב לך לעד ולנצח" (עלים לתרופה שצא).