פרק מה - ליקוטי הלכות · התרגל לתלות עינך למרום
לבנו ר' דוד צבי, שרעייתו שכבה על ערש דוי, כותב מוהרנ"ת:
"גדול צערי מצערך מחלישו"ת זוגתך תחי', וקויתי להשי"ת שישלח לה רפואה שלמה מן השמים מהרה בלי שום רפואות ותחבולות... ואני כפי פרושו"ת אל ה', שישלח עזרה וישועתה מהרה להחלימה ולרפאותה חיש קל מהרה אכי"ר..." "ואתה גם אתה, בני חביבי, תתעורר מעתה ע"י כל מה שעובר עליך להתחיל להרגיל עצמך לתלות עיניך למרום על כל מה שעובר עליך, כי אין לנו על מי להשען כי אם על אבינו שבשמים. ותראה לומר תהילים בכונה ולעסוק בהתפילות שלנו בכל יום, גם לפרש שיחתך בכל פעם בפרט עתה, קוה לה' ויושע לך".