פרק מא - שיבה מהגלות · שנת תקצ"ח
שנת תקצ"ח (1838) מצאה את מוהרנ"ת כשהוא עדיין אינו על מקומו, הוא נתון עדיין למעקב עיניהם החמורות של השלטונות, והוא מרצה את גלותו בנמירוב.
ימים קשים עברו עליו לאחר ששב מהציון הק' בראש השנה לנמירוב, אך אעפ"כ הוא מתעלם מצרותיו האישיות, ומתחזק וחש סיפוק עצום מהמצוות הקדושו"ת של חודש תשרי, כפי שזה בא לידי ביטוי במכתבו לבנו ר' יצחק בו הוא מחזקו על היסורים והמשברים הקשים העוברים עליו: