פרק מא - שיבה מהגלות · הגזירה נגד ספרי רבינו
באותה שנה תקצ"ז (1837), תוך שיתוף פעולה עם המשכילים הארורים, הטילו השלטונות חרם על הדפסת שבע קבוצות של ספרי קודש, ביניהם ספר הזהר הק', כתבי הרה"ק רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא, וכתבי רבינו. ספרים אלה-טענו אנשי שלטון הרשע-גורמים לדכאון ולעצבון רוח (ראה פרק לב).
הן על כל אלה היה לבו של מוהרנ"ת דואב עליו במאד. הוא לא היה יכול לתאר לעצמו את המשכיותה של חסידות ברסלב לנצח ללא הדפסת הספרים הקדושים, שבהם נמצאת דעתו הקדושה והשראתו לדורות עולם.
* * *