פרק מא - שיבה מהגלות · ניצוצות ההתנגדות לא כבו
האמת תיאמר, כי רשפי ההתנגדות לא כבו כליל, גם לאחר מנוסתו של החולק בתחילת החורף של אותה שנה.
בנסיון לעקור את הקינים האחרונים של אויביו בנפש שהתמקמו אי פה אי שם, ביקש מוהרנ"ת את עזרתם של כמה מראשי הקהילה. הם ניסו, אך לא נחלו הצלחה רבה בכך.
באותה שנה, סבל מוהרנ"ת מאד ממחלתו, מחלת המעיים שהציקה לו, שהחמירה מהרדיפות שסבל.
פה ושם מצאו שונאיו דרכים להטריד אותו ולהתנכל לו גם בנמירוב. הם ניסו פעם אחר פעם לגזול את מכתביו בעודם בבית הדואר בתקווה למצוא הוכחות שיפלילו אותו. הוא הפסיק להשתמש בדואר, ורוב התכתבותו נמשכה אז באמצעות שליחים נאמנים.
כמה מתלמידי מוהרנ"ת היו באים אליו לנמירוב בסירוגין. הרבה באו להיות אצלו בשבת הגדול. בדרכם דרך עיר ברסלב, עברו בקרבת משה חינקע'ס שכעס מאד על כך. הוא שלח את שניאור למושל ברסלב להודיע לו שעדיין נוסעים אנשים למוהרנ"ת.