פרק לח - בבית האסורים · בין עזי נפש
אין לתאר את הסבל שסבל מוהרנ"ת הקדוש והטהור, עדין הנפש, בעת שנאלץ לשהות עם גסי הרוח הללו. ובכן, מיד לאחר שדחפו אותו לתא האסירים פנו הם אליו בגסות ובברוטליות ודרשו ממנו כסף לקנות יי"ש...
מוהרנ"ת שמלבד כסותו לעורו לא היה לו מאומה, התחנן שיעזבוהו לנפשו. מיותר לציין שעזי נפש הללו לא התחשבו בהפצרותיו, וכבר החלו להכין "שוט" ממקלעת חבלים כדי להלקות את מוהרנ"ת...
אולם באותה שעה שהרשעים הרימו את השוט להכותו, הוציא מוהרנ"ת זעקה מחרידה שקפאה את דמם של הפושעים לרגע כמימרא. שומר בית הסוהר ששמע את הצווחה, הגיע במרוצה לתאו של מוהרנ"ת לראות מה אירע. מוהרנ"ת סיפר לו מה היתה בכונתם לעולל לו... איש הכלא הזהיר את האסירים לבל יתנכלו לו, אך נענה בסרוב מוחלט לתחינתו של מוהרנ"ת שיעבירו לתא אחר.