פרק לח - בבית האסורים · זכרון התכלית לא מש ממנו
מסופר, שבשעה שעבר מוהרנ"ת את שערי בית הכלא כדי להכלא שם, התגברה עליו החרדה. גם באותם רגעים נוראים לבו ומחשבתו היו לתכלית הנצחי של האדם עלי אדמות...
הוא דמיין אז לעצמו שמובילים אותו לגיהנום, ושומרי הכלא הינם מלאכי חבלה המובילים את נתיניהם החדשים למקומם---