פרק לו - מפעל הנעליים · עיקר תקותינו על השי"ת לבד
ואכן, בתקופת מנוסתו מברסלב, בידעו שהחסידים נשארו לבדם חשופים לקבוצות אלימות ביותר, כתב להם שינקטו בצעדים משפטיים הדרושים בכדי להגן על עצמם ולהציל את חייהם. הוא גם חיזק את ר' שמואל וינברג, אחד מהעסקנים והשתדלנים בחצרות השלטון, במאמציו אצל הרשויות, וכתב:
"אנחנו צריכין להשתדל בכל מה שאנו יכולים לקבל תוקף מהקיסר ירום הודו, כי משפט המלך בודאי אינו מסכים על הגזילות והרציחות שעושים לנו". באותו זמן אמר מוהרנ"ת לר' שמואל וינברג ולכל מקורביו: "אבל עיקר תקוותינו הוא רק על ה' ית' לבד" (עלים לתרופה קעו).
"צריכין לצעוק ולהתפלל הרבה להשי"ת בכל יום... וכל הרעש הזה בשביל לעורר אותי ואתכם לעסוק יותר בתורה ובתפילה, ובפרט בשיחה בינו לבין קונו, שצריכין להרבות עתה להרבות בזה ביותר, שכל אחד יפרש שיחתו לפני השי"ת-הן על עצמו, הן עבורי, הן על הכלל-וה' שומע תפילת כל פה, ישמע וירחם ויושיעני מהרה" (עלים לתרופה קעא).