פרק לו - מפעל הנעליים · כויה בגיהינום-קשה מכל הבזיונות והיסורים
במשך כל חודשי מנוסתו מברסלב, התעניין מוהרנ"ת בשלומם של מקורביו ומשפחתו, ואיך הם עומדים בסבל. הוא דרש מכל אחד ואחד שיכתוב לו בנפרד ויספר לו על מצבו. הוא רצה להשתתף בצרותיהם, להתפלל עבורם ולכתוב להם מכתבי עידוד וחיזוק.
כשיצא ממסתרו והגיע לאומאן, מצא שם מוהרנ"ת יותר מעשרה מכתבים שנשלחו עבורו, לפי בקשתו, כשהצד השוה בין כולם הוא התלוננות על ימי סבל בל יתוארו...
מוהרנ"ת התייחס לכל המכתבים, וכה ענה לחסידים:
"בודאי יהיה לנו טובה גדולה ונפלאה כל הבזיונות והיסורים ושפיכות דמים שסבלנו מהם... כויה אחת בגיהנום קשה יותר מכל היסורים בזה העולם" (שיחות הר"ן רלו)... וגם דיבר [רבינו] מענין צער השכיבה בקבר, איך ששוכבים ושומעים הרחישה של כל תולע ותולע, וזה בודאי קשה יותר מהרחישה של קול המתנגדים המחרפים... ואם אתם מסופקים אם אתם נפטרתם עי"ז מצער הגיהנום לגמרי, אך נכון לבכם בטוח יהיה, שרוב ענשי גהינום פטרתם עי"ז. על כל פנים ניצלנו מתוספת עונש הגהינום הקשה של החולקים והמתנגדים, שקורעים ורומסים ספרים קדושים כאלה, ושופכים דם ישראל כל כך..." (עלים לתרופה קעה).