פרק לו - מפעל הנעליים · רבי! איך אתם שותקים?!
כולם יחדיו עלו לציון הקדוש של רבינו, שם השתטחו בצוותא על הציון בקול שועה וזעקה... זעקותיהם ותפילותיהם היו קורעי לב, לבם היה מלא וגדוש ביסורים ובזיונות, מוכים ומושפלים באופן הגרוע ביותר, ועתה שפכו את כל לבם הקרוע והמורתח לפני הציון הקדוש.
מוהרנ"ת, שהיה נוכח בבכיים קורע הלב של תלמידיו היקרים, אשר סובלים סבל בל יתואר על לא עוול בכפם-נכמרו רחמיו, ולבו נקרע בקרבו, יצא מגדרו וכה אמר:
"מבואר מדברי השו"ע בחושן משפט שאם הרודף עד הנפש הוא גבר אלים ואין ביכולת לעמוד נגדו, מותר למסור דין לשמים"... (ראה חושן משפט תכב: א', ראה גם בבא קמא צג: א')
זעקותיהם הרקיעו שחקים. הם זעקו במר לבם:
"רבי! איך אתם שותקים כשהאחד קם נגדינו?!" "רבי! וויא אזוי שווייגט איר?!" הם פתחו באמירת פרק ק"ט בתהילים שם מבקש דוד המלך מהשי"ת שיעניש את שונאיו.
זמן קצר לאחר מכן, חלה אחד מראשי המתנגדים בשבר במעיים ממנו סבל שלוש שנים, והיתה זו מחלתו ממנה נסתלק.
ברם, הוא לא תלה את מחלתו בהתנגדותו לחסידי ברסלב, ולכן המשיך את רדיפתו כמימים ימימה. רק לאחר עוד כמה מקרים רעים שנתקל בהם, הבין שמן השמים אין רוצים בזאת, והחליט להפסיק.
* * *