פרק לג - הקלויז · הנהגה לשם שמים
עברו כבר למעלה מחמש עשרה שנה, מאז עזב מוהרנ"ת לגמרי את עסק המשא ומתן, והשקיע כל כולו לפאר ולשכלל את בית רבינו ותורתו, להפיץ אורו ברבים, להדפיס הספרים הקדושים, לבנות את הקלויז. ומלבד כל אלה נטל על עצמו להחזיק כמה מבין אנשי שלומינו יראים ושלמים, שהיו עניים מרודים. עקב כל זה נאלץ להיות סמוך על תמיכתם של כמה מאנשי שלומינו האמידים יותר, והם דאגו למימונו של כל המפעל הזה בשמחה וברצון.
בעצמם תרו וחקרו אחר צרכיו של מוהרנ"ת, ודאגו להשלים כל מחסורו. כך קרה פעם ובערב חג השבועות של שנת תקצ"ד הבחינו שבגדיו בלויים, עמדו ורכשו עבורו בגדים חדשים מכובדים. הם ראו זכות גדולה עבורם לתמוך במוהרנ"ת שכל כולו היה עולה תמימה לה', שהקריב את חייו הפרטיים לה' ולהפיץ דעת הקדושה בעולם, וכי הוא פועל גדולות ונצורות לקרב נפשו"ת ישראל להשי"ת.
באשר למוהרנ"ת עצמו, הוא דחה בשתי ידיים את כל הגינונים החיצוניים של מנהיגות. הוא התנהג בצניעות יתירה. שלא כשאר האדמורי"ם והמנהיגים שברוסיה ומזרח אירופא שהיו לובשים בגדי משי וכובע מיוחד-סירב מוהרנ"ת ללבוש את המלבושים המיוחדים הללו בכל תוקף.
מוהרנ"ת לא הסכים אף לחבוש שטריימל בשבת-אותו היו לובשים הרבנים והאדמורי"ם. מסופר, כי פעם קנו לו כמה אנשיו שטריימל בתור 'משלוח מנות' לפורים, הם התעקשו שמוהרנ"ת יתעטר בו. בלית ברירה, בכדי לא לצער אותם יהודים שכל כך רצו זאת, חבש מוהרנ"ת את השטריימל, אולם הוא הזדעק בינו לבין עצמו: וואס ווילן זיי פון מיר, איך זאל אנטאן נחשים ועקרבים אויפן קאפ?!... (מה הם רוצים ממני שאחבוש נחשים ועקרבים על ראשי?) הכיבוד המעט הזה ייסר אותו כנחשים ועקרבים... אולם רק לזמן קצר ביותר התעטר בשטריימל זה. כי פעם בעת שמוהרנ"ת הוריד את השטריימל בשביל ליכנס לבית הכסא, נגנב השטריימל. מוהרנ"ת שמח בכך, והכיר טובה לאותו גנב... (הרב נחמן בורשטין).
כמו כן לא הסכים מוהרנ"ת בשום פנים ואופן שיהיה לו 'גבאי' לנהל את עניניו העמוסים, לפקח על עניניו הכספיים ולארגן סדר בקבלת האנשים הרבים המתדפקים על דלתותיו. כך יצא שניתנה האפשרות להכנס לבית מוהרנ"ת בכל עת ובכל זמן-דבר שהיה לצנינים וגרם לקנאה בעיני כמה חסידים מחוגי המתנגדים למוהרנ"ת וחסידי ברסלב.
מאד לא סבל שיקראו לו 'רבי' כנהוג, וכשאחד פנה אליו בברכה 'גוט מארגן רבי' השיב לו 'גוט יאהר באהעלפער' (עוזר למלמד) כלומר שהוא המלמד, והשני הוא העוזר לו-מלמד לתשב"ר, ולא רבי לחסידים...