פרק לג - הקלויז · אריות שבחבורה
למוהרנ"ת התקרבו סוגים שונים של אנשים. חלק מהם היו רבנים ותלמידי חכמים, וכן עובדי ה' יראים וכשרים, ואנשים תמימים ופשוטים. וכן גם אנשי עסק חריפים ובעלי מלאכה. גם אלו שהתפרנסו מעמל כפם, השקיעו הרבה שעות על התורה והתפילה. אחרים היו לגמרי פרושים מהעולם הזה ובילו ימים ולילות בתפילה ולימוד. ביניהם היו עמיים מרודים, אולם לא שמו לב לכך.
לרבי פנחס יהושע, למשל, שהיה עובד ה' במסירות נפש, היתה רק חולצה אחת שאותה היה הופך לצד השני כשהיה צריך להחליפה, כי אחרת לא היתה לו. פעם אחת התחננה אליו אשתו שיתן לה מעט כסף עבור קניית אוכל לילדיהם. "הם גוועים מרעב!" היא זעקה מקרב לבה. ר' פנחס יהושע ענה לה שעליהם לשמוח בחלקם. "לאשתו של הגוברנטור מקייב, ה'יקטערינא' למשל, יש ילדים חולניים, והיא תמיד צריכה לקחתם למקומות ריפוי המשופעים באויר טוב לשם שיפור תיאבונם. ברוך ה', ילדינו בריאים ויש להם תיאבון!"... (רבי אליהו חיים רוזין).
אין להסיק מכך שר' פנחס יהושע היה אדיש לצרכי ילדיו ח"ו. בסוף הרי סיפק להם את צרכיהם. אולם, כמו רוב תלמידי מוהרנ"ת, השתדל ר' פנחס יהושע להסתכל תמיד על ה"חצי המלא", לעלוז ולשמוח במה שיש...
אביו של ר' פנחס יהושע, ר' יצחק אייזיק יוסף מברסלב, היה סופר סת"ם. הוא היה ממקורביו הראשונים של מוהרנ"ת. פעם בליל יום הכיפורים שמעו אותו שאמר פעמיים את כל ספר התהילים, וכל הזמן באותה התלהבות והתעוררות, מהחל עד כלה. מוהרנ"ת אמר לר' פנחס יהושע: "אביך היה צדיק" (שיחות וסיפורים עמ' קמ"ד).
כבר נפגשנו בספרנו עם ר' עוזר שהיה נלהב ושרף בעבודתו. כמוהו היה ר' שאול מטפליק, שהיה ידוע בבית המדרש כ"כתובת" לכל שאלה שהיא בכל מקצועות התורה. כמו ר' עוזר, לא האריך ר' שאול ימים. מתוך דברי מוהרנ"ת הובן שר' שאול נלקח בדמי ימיו מכיון שגופו לא היה מסוגל לעמוד בגודל תבערתו להשי"ת (שיחות וסיפורים עמ' קמ"ו).
ועוד מתלמידיו של מוהרנ"ת, תחילה וראש: ר' נחמן מטולטשין, ששימש את מוהרנ"ת בהיותו נער בהייסין, (ראה לעיל פרק כ"ז), כבר היה באותה תקופה אברך בוגר והיה גר בטולטשין. הוא אמור היה להיות תלמידו הנאמן והקרוב ביותר של מוהרנ"ת.
הרב ר' נחמן מטשהערין היה נכדו של ר' אהרן רבה של ברסלב. הוא היה ידוע בילדותו כעילוי, ואח"כ גאון עצום ובקי בכל חדרי תורה נגלה ונסתר. בתחילה, בימי נערותו, לא היה כל כך מקורב למוהרנ"ת. פעם אמר לו מוהרנ"ת: "נחמן! מי יודע? אולי הסיבה שרבינו התאמץ כל כך להביא את סבך לברסלב היתה בגללך ולבסוף אתה עומד מרחוק?!"... מאז, התקרב ר' נחמן מאד למוהרנ"ת. מרוב דבקותו במוהרנ"ת ובתורתו חיבר ספר ליקוטים מתורותיו של מוהרנ"ת, מסודר לפי ענינים, וקראו "ליקוטי עצות החדש" (ראה בהקדמתו שם).הוא חיבר וקיבץ הרבה ספרים נפלאים בתורתה של חסידות ברסלב ועוד. ר' נחמן התפרסם כגאון וחסיד גם בקרב החסידות הכללית, וספריו, כגון "לשון חסידים" "דרך חסידים", נלמדים בכל שכבות הציבור.
בין תלמידיו האחרים של מוהרנ"ת היו: ר' מנדל מלדיזין, שהקריב את כל הונו ואונו למען בניית הקלויז, ר' אפרים, בנו של ר' נפתלי שגר בקרימנטשוק, שהיה איש עסקים מצליח, ועובד ה' יותר מצליח, עבודותיו היו מופלאות למעלה מגדר אנושי.
ר' אברהם בער נכד רבינו, ר' אבא'לי, ר' יצחק הייסנער, ר' עקיבא וועלועל, ר' נחמן ראוויצקער, ר' נחום ב"ר יודל, ר' מתתיהו לייב וכו' וכו' שכולם היו עובדי ה' גדולים בעלי מסירות נפש.
ר' זלמן, תלמיד חכם מופלג ורבה של מדוודיבקא, ר' חיים נחום מז'רין, שעזר למוהרנ"ת בהדפסה, ר' משה ברסלבר, אחיו ר' זאנוויל ור' יהודה לייבלי שגר בקצה העיר ועבד את ה' יומם ולילה. היה לו בן, ר' נתן, שאף הוא התקרב למוהרנ"ת.
בטולטשין, גרו מלבד בנו של מוהרנ"ת, ר' יצחק, עוד כמה חסידי ברסלב, ביניהם ר' שמשון, שהיו לו עסקי מסחר מסועפים, ר' יעקב (ראה פרק זה הערה 6), ר' מרדכי שפילבנד, ר' יצחק, (בנו של ר' אברהם מטולטשין), ר' נחמן חיל'ס נכד רבינו, ועוד.
גם בעיר טפליק גרו מספר נכבד של חסידי ברסלב: ר' אשר זליג, שהיה מוכר בעיר כתלמיד חכם ואיש צדיק, ר' יצחק בער מטראהוויצע שמוהרנ"ת אמר עליו שהוא היום לנו כמו הברדיטשובער רב. ר' מאיר לייב בלעכער מברסלב, ר' נחמן ב"ר יצחק לייב, ר' נחמן פסח'לס הכהן, ר' נחמן ב"ר עוזר, ר' נחמן שפילבנד ור' שמואל ויינברג.
אלו ויותר מאלו, התחממו לאורו של מוהרנ"ת, עבדו את ה' בכל כוחם, כאשר האמת היתה נר לרגלם, מבלי להתחשב עם המלעיגים עליהם.
* * *