פרק לג - הקלויז · דולה ומשקה מתורת רבו...
מוהרנ"ת סלד מכל דבר שהיה בו מסממני מנהיגות, הוא לא החשיב את עצמו אלא כתלמיד הדולה ומשקה מתורת רבו לאחרים. בתחילה סירב גם לומר תורה בסעודה שלישית, מכיון שזה היה מנהג האדמורי"ם לערוך "שולחן" ולומר אז תורה.
אולם ברבות הזמן שינה מוהרנ"ת ממנהגו והחל לומר תורה בשלוש סעודות. לאחר מכן נודע סיבת הדבר.
ומעשה שהיה כך היה: אחד מחסידי ברסלב הפסיק לבוא למוהרנ"ת בסעודה שלישית, בידעו כי בשעה זו לא ישמיע מוהרנ"ת מתורתו ופניניו היקרים. ממנהגו של מוהרנ"ת היה לרשום לעצמו את כל חלומותיו שיש בהם איזה משמעות עבורו. פעם הציץ חסיד זה ברשימותיו של מוהרנ"ת ומצא כתוב שם שרבינו בא אליו בטרוניה מדוע הוא מגרש אנשים מפניו. כמו כן ידועה השיחה-שיתכן שאליה התכוון מוהרנ"ת בחלומו-שרבינו אמר לו בזה"ל: "וואס יאגסטו זיי, וואס טרייבסטו זיי, צו וועמען זאלן זיי גיין?!" (מדוע אתה רודף ומגרש אותם, וכי למי ילכו?).
ועוד מקובל אצל אנ"ש, שרבינו בחייו אמר למוהרנ"ת, שבאם האנשים שיתקרבו אליו יגיעו למספר מסויים-יתחיל לומר תורה בסעודה שלישית, והאיש הזה שבא אליו השלים את המספר המיוחל.
בשבת הבאה החסיד אכן בא לשלוש סעודות, הוא הבין שמעכשיו יאמר מוהרנ"ת תורה בסעודה שלישית. וכן אמנם היה.(אבניה ברזל עמ' סה-סו, סימן מ').