פרק לב - הגזירות · המלחמה-רק ב'חרב' התפילה
נוסח תגובתו של מוהרנ"ת נגד הגזירות אף הוא היה על פי דעת רבינו. הוא ראה עתה בעיניו כי אותה תורה שאמר רבינו בראש השנה שנת תקס"ג הדנה אודות הגזירות על עם ישראל, מכוונת לתקופה זו ממש. רבינו כותב שם כי העצה היחידה לבטל את הגזירות היא תפילה, והתפילה טובה קודם גזר הדין, וגם לאחר גזר הדין אפשר להמתיקו ולבטלו על ידי תפילה (ראה תורה ה' בתחילתה שם מבואר שלאחר גזר דין אי אפשר להתפלל בפירוש אלא רק ע"י שמלבישים התפילה במאמר או בסיפורים-עיי"ש).
מוהרנ"ת נטל איפוא את כלי הזיין המקובל ביותר של היהודים-התפילה, ובה יצא ללחום נגד גזירת הקנטוניסטים הקשה. מוהרנ"ת כתב סדרה של תפילות קורעי לב. המתחננות לרחמי שמים. בגלל חוק הצנזורה היה בלתי אפשרי להדפיס אותן אז, והושמטו מההדפסות הראשונות של ליקוטי תפילות, ורק עברו בקרב חסידי ברסלב מיד ליד. אולם לאחרונה הן נתגלו, וכדאי להעתיקם:
"...ובפרט הגזירה קשה ומרה שכבר נגזרה אצלם ונחתמה בחותם המלך, שבני ישראל יהיו מצוינים ומזוינים בכלי זין למען יתערבו בגויים וילמדו מעשיהם, טכסיסי מלחמה בתור אנשי חיל. אוי! אוי ואבוי! אוי לעינים שכך רואות! הלוא למשמע אוזן דאבה נפשינו. מריה דעלמא כולא, הבט משמים וראה איזה מישראל ראוי לזה לשאת כלי זין ללחום את מלחמותיהם ולחלל שבתות וימים טובים... אוי אוי אוי מי יוכל לשער הצרה הקשה הזאת שמבטלת מבני ישראל אמונת ישראל, אוי לנו שראינו זאת..."
"רבונו של עולם! עזרת אבותינו אתה הוא מעולם. מגן ומושיע להם ולבניהם אחריהם בכל דור ודור, תשועתם היית לנצח ותקוותם בכל דור ודור: חוס וחמול ורחם עלינו, גם בעת צרה הגדולה הזאת, ותשבר ותבטל את כל הגזירה הקשה הזאת שנגזרה עלינו, וכל הגזירות קשו"ת שרוצים לגזור חס ושלום, כי מי יוכל לסבול צרות כאלה רחמנא ליצלן, כי כולם נוגעים בדת ישראל הקדוש, אוי מה נעשה? להיכן נברח? להיכן ננוס לעזרה? אוי! אוי! אוי! אוי! מי יתן ראשינו מים ועינינו מקור דמעה ונבכה יומם ולילה על מרירות צרותינו אשר הגענו באחרית הימים האלה, אשר טוב מות מחיים... (ליקוטי תפילות קמ"ג).
"אבל, אף על פי כן, אנו מרוצים למות וליהרג על קידוש שמך בכל יום ולא לבטל אחד מישראל מדת תורתינו הקדושה. אוי לעיניים שיראו שמגלחין לאחד מישראל בעל כרחו פאות ראשו וזקנו, ומוכרח אחרי זה בעצמו לגלח אותם בכל עת: אוי לרגלי ישראל הק' שיצטרכו ללכת בשבת ויו"ט קודש חוץ לתחום; אוי לידי ישראל הק' שמוכרחים לעשו"ת מלאכה בשבת לצחצח כלי זיינם, ומי יודע אם יוכלו לעמוד בנסיון לישאר באמונה הקדושה, אוי! מי יוכל לעמוד בזה?" (שם).
"רבונו של עולם, אתה לבד יודע מעמד ומצב ישראל בעת הזאת בין העכו"ם, כי נחשבנו כקוצים בעיניהם ככלי נמאס, ככלי אין חפץ בו, נבזים ודווים וסחופים אנחנו, הבט משמים וראה כי היינו לעג וקלס בגויים נחשבנו כצאן לטבח יובל להרוג לאבד ולמכה ולחרפה. ובכל יום ובכל עת חושבים בכל מדינה ומדינה עצות ומחשבות על דת ישראל הקדוש, כי לא עלינו תלונותיהם כי אם על דת תורתיך הקדושה שבכתב ובעל פה... ורק בשביל זה לבד הם חורקים שינם עלינו בכל דור ודור, בכל עת ועת בכל מדינה ומדינה... רחם עלינו אבינו אב הרחמן, כי אין מי שיעמוד בעדינו, שמך הגדול יעמוד לנו בעת צרה..." (ליקוטי תפילות ב', כ"ה).
"אנא, אדון יחיד, מלא רחמים, גואל ישראל וקדושו: יהמו ויכמרו המון מעיך ורחמיך על עמך ישראל אשר בחרת, בעת צרה הזאת בעיקבתא דמשיחא, ותקיף ותעורר זכות וכח הדמעות הקדושים הנוראים האלה, דמעות רבים רותחין ובוערים כאש לוהט, שבכו הצדיקים הקדושים לפניך מימות עולם... הבט משמים וראה וקבל [כנגדם] אלפי אלפים ורבי רבבות דמעות שליש ששפכו ישראל לפניך מיום היותם עד הנה, ובפרט מיום חורבן ביתך עד היום הזה... לבטל עי"ז כל מיני גזירות קשו"ת ורעות של העמים..." (שם)
"...לא תהא כזאת בישראל, שלא תאבד שארית יעקב".
* * *