פרק לב - הגזירות · מלחמת מוהרנ"ת נגד ההשכלה
מוהרנ"ת לחם נגד מגמה זו בדם לבו. רבי אברהם שטערנהארץ היה מספר כי כל אימת שמוהרנ"ת זקנו היה מדבר עם אנשיו כנגד המשכילים ובתי הספר שלהם, היו פניו מחוירות מחלחלה וזעם עצור. הוא שפך את עטו על הנושא הזה יותר משאר דברים. הוא גם צווה על ידי רבינו, שכל אימת שהוא כותב בעניני אמונה שישפוך את כל עטו, ומוהרנ"ת אמנם גילה את מזימותיהם השפלות, כי כל מחשבתם היא רק להעביר את ישראל על דתם רח"ל גם אם אינם אומרים זאת בפרוש.
בהלכות שמוהרנ"ת כתב בתקופה שהתיקונים החינוכיים עוד הועלו לדיון, הוא גילה את טלפיהם ומזימותיהם הנסתרות טרם שיצאו לרשו"ת הרבים, כמלומד מפי רבינו באמונה הטהורה והזכה, הבחין היטב בסטיותיהם ועקמימויותיהם כבר בתחילת הדרך. הוא מראה איך שהמשכילים בעצמם השליכו את קיום המצוות לצד, וכל עסקם היה להחדיר במוחם של יהודים צעירים דעות פילוסופיות, ובו בזמן להרחיק אותם מ"בשר" התורה-גמרא והלכה-על ידי כך לגרום לאבדן של הדורות הבאים מרוח ישראל סבא.
מוהרנ"ת לא פעל ישירות נגד המשכילים לסכל את תוכניותיהם. למרות העובדה שהוא ניזוק באופן אישי על ידי אמצעיהם, כגון צמצום הדפסת ספרי קודש והבאתם לצנזורה, עד כדי נתינת יד לנעול את בית הדפוס שבנה במסירות נפש ולחתמו על מנעול ובריח (ראה לעיל פרק ל"א).כמו כן ישנן הוכחות שהמשכילים היו אחראים לסחבת בענין הרשיון בשביל להפעיל את הדפוס מחדש.
גזירת הקנטוניסטים אף היא היתה איום גדול יותר למוהרנ"ת ולחסידי ברסלב מאשר לרוב המשפחות היהודיות האחרות, מכיון שהיו להם מתנגדים רבים, והאויבים הללו לא בחלו בשום אמצעי, כולל גם למסור את ילדי ונכדי חסידי ברסלב לידי הצבא הרוסי... במשך תחילת שנות הת"ר (1840), היו כמה הזדמנויות בהן מוהרנ"ת ותומכיו הוכרחו להגניב את ילדיהם מחוץ לברסלב לכמה חודשים בכדי להמלט מהגיוס.
ובכל זאת, למרות הסבל האישי של מוהרנ"ת בגלל הגזירות השונות, דאגתו לא היתה עבור עצמו. הוא ראה שעתידו של העם היהודי בסכנה והבין שהמשבר הוא גזירה מן השמים. הוא אמר: "כל הגזירות המציקות לנפשו"ת ישראל לא יצאו רק מלמעלה, כמאמר הכתוב ואשור שבט אפי'" (שיחות וסיפורים עמוד קי"ג, סימן כ"ב).