פרק לב - הגזירות · אשרי מי שיחזיק עצמו באמונה
מי לנו גדול מרבינו שגילה בסיפורו הנורא "חכם ותם" את התוצאה האיומה של ההנהגה ב"חכמות" ובחקירות, שהחיפוש אחרי חכמה ומחקר, מוביל בסופו של דבר לכפירה וטירוף ומכשולות קשים.
וכן אמר רבינו:
"כשאדם הולך אחר שכלו וחכמתו, יכול ליפול בטעויות ומכשולות רבים, ולבוא לידי רעות גדולות ח"ו. ויש שקלקלו הרבה, כגון הרשעים הגדולים מאד המפורסמים, שהטעו את העולם, והכל היה ע"י חכמתם ושכלם. ועיקר היהדות היא רק לילך בתמימות ובפשטות בלי שום חכמות" (ליקוטי מוהר"ן תנינא י"ב).
רבינו ראה בהשכלה, הסתרה הקשה, הסתרה שבתוך ההסתרה של אמונת אלקותו ית' בעולם, בתקופה שלפני ביאת המשיח. "אגלה לך סוד", אמר לאחד ממקורביו, "כי מלמעלה יבוא אפיקורסות בעולם בשביל נסיון". ועוד אמר: "הולך אפיקורסות גדול על העולם... אשרי מי שיחזיק עצמו באמונה באלו העתים" (שיחות הר"ן ל"ה, קכ"ו,ר"כ).
בקיץ האחרון שלו באומאן אמר: "הנה אנחנו עתה אצל הקצה והסוף של ישראל במקום שגבול ישראל כלה. כי לכל דבר יש קץ וסוף, ואם כן גם לנו ישראל עם קדוש, יש איזה סוף גם כן, היינו שיש מקום ששם מסיים קדושת ישראל שמשם והלאה אין מתפשט קדושת ישראל, ובזה המקום היו רחוקים מאד מה' יתברך".
רבינו מסר נפשו ועתותיו היקרות להתעסק עם אותם משכילים פושעים, שהוא עצמו כינה אותם "מצח הנחש". הוא חפץ בכל מאודו להאיר מאור ה' גם בלב החוטאים הגדולים הללו, או יתכן שקיוה שהמגע שלו איתם ירכך לפחות את אכזריות הגזירות שהיו עתידים להנחית על העם, שהוא עצמו צפה והתנבא עליהם כמה וכמה פעמים.
חסידיו ומקורביו לא ירדו לעומק דעתו הקדושה של רבינו בעסקו עם מבלי עולם אלו. "במה יש לאלו הקלי-עולם איזה שייכות והתקרבות אליכם" שאל אותו פעם ר' נפתלי "הרי הם כה רחוקים מכם ומקדושתכם?!" ורבינו השיבו: "ובמה יש לכם שייכות והתקרבות אצלי? הלא אתם אצלי רק כמו נוצות שעל הבגד, שכשנופח עליהם, מיד פורחין ומסתלקין מעליו".
התנגדות זו להנהגת רבינו עם המשכילים נמשכה גם לאחרי הסתלקותו. במיוחד היו החיצים מכוונים נגד מוהרנ"ת, כי הרי רבינו צוה עליו להמשיך את הקשר עם המשכילים (כפי שתואר בארוכה לעיל).והם אמנם המשיכו להפגש עמו, התפעלו מעוצם חכמתו ומביטולו המופלא אל רבו.